כתם לידה תואם פרק 1

בריטניה:
(רשמתיי בריטניה כי בפרקים יותר מאוחרים או קרובים עדיין לא החלטטי זה יעבור ארץ)

אליסוןןןןןןן אמה כמעט צרחה 'איפה את כבר מלפני שעתיים אני מעירה אותך קומי כבר' אני קמה ותסתמי כבר כל היום את צורחת עלי החזרתי במבט חד לעינייה מי את חושבת שאת שככה את צורחת עלי אה צרחתי בפניה את לא אמא שלי המשכתי לומר… וגם לא תהיה לך אמא בחיים היא אמרה במבט נוקב וסגרה את הדלת.
שיחזרתי את זה בראשי למה היא התכוונה מזאות אומרת לא תהיה לי אמא זה שאני גרה עם אבא והיא העוזרת המטומטמת שלי זה לא אומר שאין לי אמא איפה שהוא בעולם כמעט ובכיתי זאות היתה נקודה רגישה "אליסון אמא שלך מתה לא יהיה לך אמא" תמיד היא היתה דואגת לומר לי את זה כשהייתי מתחצפת פעם אפילו היא חשבה להעביר אותי למוסד לעברינים צעירים ידעתי שהיא משוגעת אבל הכל סיפרתי לאבא שלי יתחננתי אליו שיעיף אותה מפה ואני יסתדר לבד אני גדולה אמרתי לו אבל הוא היה אומר שאין לו לאן לשלוח אותה…
-קצת על אליסון-
היא ילדה יפיפיה קטנה בת 12 שגרה עם אביה בבריטניה והסובבים אותה שזה אמה העוזרת ואבא והעוזרת תמיד היתה מנסה להכחיש לה שאין לה אמא והיא מתה…אך היא לא הייתה מאמינה לזה היא הייתה די אלימה ואוהבת להשתולל ולעשות מעשי קונדס..
-המשך-
תחילת שנה הלימודים אליסון קומיייייייי הרגעעעעעעע אמה צרחה(הערת הכותבת: שכחתי להוסיף אבא שלה אדם עסוק הוא מנהל בנק ענק בבריטניה ויש להם מלא כסף)טוב טוב אני קמה עניתי לה בצרחה לא הייתי מפחדת מימנה אפשר לומר שאפילו היא היתה מפחדת מימני יתלבשתי את התלבושת של בית הספר וירדתי למטה עברתי דרך המטבח לקחתי את האוכלי הוצאתי לשון לאמה ויצאתי החוצה הנהג שלי כבר חיכה לי שם היי טום חייכתי אליו חיוך מטומטם היי אליסון הוא החזיר כנסי מהר יפיפיה אחרת את תאחרי ניכנסתי לרכב חגרתי ותוך עשר דקות הגענו לבית ספר הוא איחל לי הצלחה אני איחלתי לו יום טום(כי קוראים לו טום בשביל הקטע) וסגרתי את הדלת מגחכת על הסתימות שלי…
ניכנסתי לכיתה היו המון ילדים בחרתי מקום לייד ילדה חמודה כזאות היא היתה שקטה לא הזיז לי יתישבתי ולא דיברתי איתה כלום כי היא לא פתחה תפה ואז המורה ניכנסה היא היתה ניראת כמו סרוך של נעל ארוכה וצמוקה צחקקתי לעצמיי ואז שתקתי כי היא התחילה לדבר אחרי חצי שעה יצאנו להפסקה לאט לאט עבר היום ואז היה צילצול שאומר הביתהה רצתי לכוון השער היי טום חיבקתי אותו אני והוא היינו כמו חברים רק שהוא היה גדול מימני בערך ב-40 ומשהו שנה הוא היה תמיד נחמד אלי היינו יושבים לפעמים ומדברים שעות על גבי שעות ביחד הוא היה מספר לי סיפורים ואני לו בקיצור נורא אהבתי אותו..
כעבור 8 חודשיים
הסתיימה שנת הלימודים יצאנו לחופש ונורא יתרגשתי כי מהשנה מתחיל לנו מחנה לנו ולאמריקה הוא משותף אנחנו יוצאים לשבוע לאיזה ארץ וחוזרים אחרי שבוע קפצתי על המיטה בהתרגשות עד שהסטנית ניכנסה לחדר….