ליל הסיוטים

זה היה ליל סיוטים שלא יחזור על עצמו….

הכל התחיל בליל ה11.1.13

זה היה הלילה האחרון של הסופה הענקית שהתחוללה והציפה ערים
אני ברוב חכמתי החלטתי להיות בחוץ בתוך אוהל
לכן שהתי וביליתי את הלילה בחוץ בהתחלה לא קרה כלום הסופה נעצרה והכל היה כמו לילה,לאט לאט השיעמום התחיל להציף אותי אז החלטתי להזמין את החברות שלי,ומשם עשינו מסיבת פיג'מות,"מה נעשה במסיבה אם אפשר לקרוא לזה ככה"אמרתי,"יש לי רעיון בואו נלך לבית הנטוש"הציעה דנה
"לא לא זה מסוכן מדי"ליר אמרה בפחד לאט לאט הבנות התווכחו והחלטנו לפצל אותנו קבוצה 1 תלך לבית הנטוש קבוצה 2 תישאר באוהל
אני דנה חן ונועה הלכנו לבית הנטוש השמועות אומרות שהוא רדוף,ובעבר היה שם רוצח שהיה גורר את הקורבנות שלו לשם ומענה אותם עד שיום אחד השוטרים תפסו את הרוצח אבל השמועות אומרות שהוא ברח להם,בכל מקרה אני דנה חן ונועה הלכנו עם פנסים לבית הנטוש שם החלטנו לחפש הוכחה לבנות בתוך הבית הענקי הזה.כשהגענו לבית הנטוש הדלת הייתה מאובקת מאבק ישן היו שם הרבה קורי עכביש והדלת הייתה עשויה מעץ ישן שנרקב,הריח בבית הנטוש היה בלתי נסבל אבל היינו צריכים להמשיך ללכת,עברנו במסדרנות צרים וחשוכים היו שם תמונות ישנות ודיוקנים.נכנסנו לחדר שנה ישן הוא היה של אישה לפי מה שמצאנו,היו שם שרשראות טבעות,שמלות,צמידים,קמעות החלטנו לקחת קמע אחד הוא היה יפה מצופה בזהב כנראה בתוכו יש ציור של פנים של אישה לקחנו את זה אבל לפתע הפנסים כבו,שמענו משהו רץ עלינו כמו יצור ענקי רץ בכל הכוח חן צרחה והקול שלה התחיל להיעלם אני ונועה רצנו לכיוון היציאה ושמענו גם את הצרחה של דנה התחלנו לצרוח ולרוץ כמו משוגעות רצנו במסדרונות הצרים שהיצור בעקבותינו עברנו מסדרון אחר מסדרון,נועה נפלה וביקשה עזרה ניסיתי למשוך אותה כשאני רואה מי מאחורנו…הפנסים נדלקו חזרה וראיתי את היצור לכמה שניות מפחידות בחיי,הוא היה כפוף ושעיר היה לו ראש של שלד הוא היה רחב עם רגלי טפרים
אין לי מושג מה זה היה אבל זה היה מפחיד עד עכשיו אני לא מצליחה לשכוח את היצור הזה,נועה הצליחה לקום ורצנו לעבר הדלת תוך כדי ריצה שאלתי"ראית"? "את מה"שאלה נועה
"את היצור הזה"מן הסתם לא ראיתי כי כולי הייתי על הרצפה"ענתה נוי "טוב לא חשוב בואי"!עניתי והמשכנו את הריצה המטורפת לעבר הדלת,היצור התחיל להשיג את נועה ונשמעה צרחה ממנה לאט לאט ראיתי אותה נעלמת יותר ויותר
רק אני הצלחתי להגיע לדלת ואחרי זה סגרתי אותה ונעלתי אותה היצור התחיל ליבב ולנסות לצאת
אבל אני כבר רצתי הביתה,עד עכשיו לא מצאתי את נועה דנה וחן וכשאמרתי את זה לבנות האחרות הן לא האמינו וחשבו שזאת מתיחה.