בו!

תארו לעצמכם שאתם הולכים במסדרון שצבע קירותיו לא ברור כי כל הקירות מכוסים אבק וקורי עכביש.
תארו לעצמכם שאתם שומעים לחשושים מוזרים מכל הצדדים, שמעודדים אתכם ללכת קדימה.
אתם עושים זאת.
המסדרון נראה כאילו אין לו סוף, ארוך ומייגע.
לרגע אתם עוצרים כדי לנוח, ולחשוב שמה כבר ייקרה אם פשוט תחזרו לאחור.

אתם מסתובבים ומביטים לאחור, אבל רואים רק חושך.
כאילו כל מה שנמצא מאחור נבלע.

לאט לאט אתם מרגישים חום, החום מתגבר, ובגלל זה אתם מתחילים להזיע.
אבל החום מתגבר, ונהיה כל כך חם, שזה מרגיש כאילו ממש צולים אתכם וכל הגוף מתחיל לשרוף ולכאוב.
לפתע נשמעים צעדים שבאים מהחושך.
אתם חושבים אם לרוץ או לראות מי מגיע, ומחליטים לראות.
ואז….

מתוך החושך מגיעה ילדה קטנה, שמגיעה לכם עד הכתף.
שיערה השחור אסוף לשתי קוקיות, אך משום מה הן לא נראות חמודות בכלל.
הילדה לבושה במדי בית ספר-חצאית משובצת, וחולצה לבנה שקרועה בכל מקום.
בנוסף אתם מבחינים שהשפתיים שלה אדומות כמו דם, וגוון עורה חיוור-אפרפר.
הילדה מתקרבת בצעדים איטיים, והלב שלכם מתחיל לפעום בחוזקה.
"מי את?" אתם שואלים בקול מעט מפוחד.
אך הילדה רק מסמנת בידיה להיות בשקט.
אתם רוצים ללכת, ללכת רחוק מהילדה המוזרה, אך משהו מחזיק אתכם כמו פסל.
הילדה מתקרבת ומושיטה את ידיה אליכם, והניגעה שלה יוצרת צמרמורת רבה.
"אז מי את?" אתם לא נכנעים.
"אני בסך הכל…" אומרת הילדה בקול רגוע, יותר מידיי רגוע, "הסוף שלך!!!" היא מחריזה
ומיד מתחילה לגדול ולגדול…
מגבה צומחת גיבנת ענקית, ורגליה מתעקמות כאילו שבורות.
ציפורניה צומחות ונהיות ארוכות וחדות כמו סכינים.
פניה מתעוותות גם הן.

אתם מצליחים להשתחרר ומתחילים לרוץ, ושומעים את הילדה המפלצתית רצה אחריכם.
כל צעד שלה מרעיד את הריצפה.
אתם מבינים שהסיכויים שלכם להינצל קטנים, אך רואים מולכם דלת זוהרת פתוחה, כאילו מזמינה
להיכנס, וזה המוצא היחיד.
"לא תברח\י ממני!!" צועקת הילדה המפלצתית בקול שהפך להיות נמוך וצרוד.
אבל אתם מתעלמים ונכנסים ומייד סוגרים את הדלת.
החדר הזה נראה כל כך מוזר…
יש שלוליות אדומות בכל מיטה, ובחדר אין שום חלון או דבר אחר חוץ מארונות עץ ישנים שמשמיעים חריקות.

אתם מסתובבים לאחור, ומגלים שהדלת נעלמה.
לכן, כיוון שאתם מבינים שבנתיים אין לאן ללכת, אתם פותחים את הארון הקרוב ביותר, פשוט כדי לראות אם במקרה יש בתוכו משהו שיכול לעזור.
אבל אתם מזדעזעים למראה עינכם.

בתוך הארון….
אתם רואים…
גופה…
והגופה הזאת שלכם!
ולא רק זה, הגופה שנראת ממש כמוכם כולה מכוסה דם ופצעים גדולים ומחרידים מכסים אותה.

אתם מרגישים את ריח הדם החזק.
ואז…
כשאתם מלאי פחד….
אתם שומעים מאוחריכם צעדים…
צעדים שנשמעים כמו הצעדים של הילדה המפלצתית לפני שהיא הפכה למפלצת.
ואז אתם מרגישים נגיעה….
נגיעה שמעבירה צמרמורת בדיוק כמו הנגיעה של אותה הילדה המחרידה!

בו!!!!!