בית הרוחות – פרק שני

בית הרוחות
פרק שני
ג'רמי נכנס לכיתה, וראה מקום פנויי ליד אותה נערה מיוחדת. הוא עשה כאילו הוא מסתכל לצדדים, שלא יחשבו שהוא באמת רוצה לשבת לידה, שהוא נדלק עליה או משהו. הוא התיישב, הסס זמן מה ומילמל: "היי.." הוא הופתע לגלות שהיא חייכה וקרצה אליו, וראה שפתחה את פיה להגיד משהו, אבל המורה בראון נכנס באותו הרגע והיא השתתקה והסתכלה אל המורה. אבל ג'רמי היה יכול להשבע שראה אותה פוזלת אליו בזווית עיניה כל רגע.
"היי" היא אמרה לו כשיצאו מהשיעור. "היי," אמר ג'רמי והסמיק. " קוראים לי אנסטסיה. אבל אתה יכול לקרוא לי אן." היא אמרה לו. "אוקיי. לי קוראים ג'רמי." הוא אמר לה, קצת מבולבל. "אכפת לך אם אני אקרא לך ג'יי?" היא שאלה. "אני מעדיפה לא לדבר הרבה, ולבזבז סתם זמן על שמות ארוכים." היא הוסיפה. "את תבואי אליי, או אני אלייך?" הוא שאל אותה. "אני אלייך, אני מעדיפה. טוב, ביי, ניפגש ב -5!" אמרה ובדברים אלו נפרדו.
"יש!" לחש ג'רמי לעצמו ואותת לג'ון להתקרב אליו. הוא סיפר לו מה קרה, אבל הוא השמיט את הפריט הזה שהם הולכים להפגש בביתו. הוא לא רצה שג'ון יבוא סתם ככה לבקר ולהפריע להם. "נו, ממה יש לך כל כך להתרגש?" אמר, אבל ג'רמי ידע שהוא מקנא. רק עכשיו שניהם שמו לב שהם כבר הגיעו הביתה. "מה השעה?! " שאל ג'רמי בבהלה, וג'ון הסתכל בשעון היד שלו והשיב לו : "4 ו55 דקות. למה ?" הוא שאל, וג'רמי אמר לו ביי זריז ומיהר לרוץ לביתו. ואכן, כעבור משהו שנראה כמו נצח, מישהו דפק בדלת. "אני פותח!" צעק ג'רמי להוריו, שמיהרו לרדת למטה. הוא פתח את הדלת, אבל הוא לא ראה את אן…