הבית

הבטתי בעיניים השחורות שלה , העיניים השחורות , שהיו מצבצות מבעד לפוני הארוך והשחור שלה,
שהיו מקום המסתור שלי , התקווה היחידה שלי, השלוה שלי , כעת הן לא יותר מחלל ריק .
הבטתי בה , כמנסה להזהיר אותי , במשך זמן רב רק עמדנו והבטנו זה בזאת , בלי לדבר , דיברנו עם המבטים, ניסיתי להתקרב וצעדתי אלייה , ניסיתי להתקרב אל הנערה , אך כשפסעתי , הדלת נטרקה מאחוריי , הבטתי לאחור וכשהחזרתי מבטי ,הנערה לא עמדה שם יותר, היא נעלמה !
"תקשיבי "אמרתי "אני אבוד , אני לא יודע איפה אני בבקשה תעזרי לי , אולי את יודעת איפה אני ? איפה את? מי את ? בבקשה תעני לי ".
"תלך , אסור לך להיות כאן , הוא יחזור בקרוב , תברח כל עוד אתה יכול ! "
"איפה את, מי יחזור ? מה קרה ? מי את ? "
כל השאלות לא הועילו בדבר ,לא נשמע קול , לאחר מספר דקות, נשמעה צווחה מקפיאת דם, "הצילו , תעזרו לי ! מישהו!!! " רצתי לעזרתה של הנערה במצוקה , היא המשיכה לקרוא לעזרה , נאלצתי לעלות במדרגות החורקות אל הקומה השנייה , משם הגיעה הצעקה , כשהגעתי , ריח של מוות שרר במקום , הבית כנראה היה נטוש אך קולות הצעקה של הנערה המשיכו, הגעתי לדלת חומה , מקולפת במקצת .
נכסתי לחדר, וראיתי את
-המשך יבוא –