המשחק האחרROM פרק1:איך החרא התחיל?

שמי דוד אני בן 25 שירתי בצבא ביחידה מובחרת מאוד בזכות כישורי .
מאז שהיתי קטן אהבתי ספורט אבל בעיקר אהבתי אומניות לחימה היתי ב4 חוגי לחימה שונים וזה רק חיזק אותי במשך השנים אני גר בדירה משלי אחרי שחסכתי מהצבא והוספתי מההורים והעבודה שלי.
אני עובד באבטחת אישים כמו שרים, אנשים עשרים וכאלה.
אבל הסיפור שלי הוא קצת משונה ועל טיבעי .
והוא מתחיל בלילה אחד באותו יום היה לי יום חופשי והחלטתי ליראות את המתחם החדש שפתחו בעיר .
חשבתי להגיע לשם בעזרת הרכבת
הקלה (חנכו אותה לפני כמה ימים ואני ממש רוצה לנסות אותה) הלכתי דרך שוק מחנה יהודה אבל אז שמעתי קול של איש זקן:״עצור גנב!!!!״
היבתתי מאחורי ראיתי נער בן 17 רץ אם תיק כחול .
שעבר לידי תפסתי אותו בחולצה וזה גרם לו לאבד שיווי משקל ונפל אחורה, הנער נחת על הריצפה והיסתכל אלי במבט כועס .
הנער היה צנום בעל שיער ג׳ינג׳י ועיניים ירוקות כועסות הוא שלף מהכיס שלו אקדח אבל לפני שהספיק בעטתי לו ביד אם האקדח ותפסתי את הידיים שלו ואזקתי אותו לאחד הדוכנים (אני מיסתובב תמיד אם אקדח ,אזיקונים ואולר.
הזקן בא אחרי שתי דקות מתנשף הוא היה ניראה כמו גוויה מהלכת .
הוא היה כל כך רזה שראו לו את בעצמות שיניו היו צהובות כמו גבינה צהובה ומתחת לעיינים שלו היו כייסים כאילו לא ישן שנים ״תודה לך אדוני״ ורץ לכיוון התיק שלו כניראה שלא החזיק את התיק נכון כיוון בתכולת התיק נפלה החוצה ולא תאמינו כמה תרופות היו שם .
זיהיתי כמה (חלק מהאימון המיוחד בצבא) רובם היו כדורי שינה והרגעה אבל אז ראיתי שם משחק .
הרמתי אותו והיה כתוב שם ״לוחם הדרקון הכחול״ באנגלית .
״וואו זה המשחק ששיחקתי בו שהיתי ילד קטן!״
הזקן היתכל אלי בחיוך פתאום ואמר לי:״אם אתה אוהב את זה כל כך קח אותו ,הוא שלך״.
״תודה רבה אבל אין לי אפילו את הקונסולה שהישתמשתי בה כדי לשחק איתה אפילו שניהם אבדו לפני שנים״
הזקן פתח את התיק שלו וחפר לבפנים והוציא את בקונסולת המשחק ונתן לי אותם לידים שלי ואמר בשמחה אדירה :״הנה קח אותה!״
היסתכלתי על הקונסולה ועל המשחק ולפני שהודעתי לזקן הוא רץ משם שמח ביותר לא הבנתי למה אבל לא אכפת לי כיוון שיש לי חתיכת נוסטלגיה בידיים!!
או כך חשבתי…