זה סיפור שכתבתי לפני שנה וקצת ועכשיו נזכרתי בו .

קניבלזם פרק 1

זה סיפור שכתבתי לפני שנה וקצת ועכשיו נזכרתי בו .

היה זה לילה סוער.אמו של יובל שרה השאירה אותו בבית יתומים בפתח הדלת, בעודה אוכלת זרוע בן אנוש. "בני…אני אקרא לך יובל אני מיצטערת כול כך שאני לא יכולה להשאיר אותך איתי! אני מקווה שאתה לא תהפוך למפלצת כמותי!" אמרה שרה בבכי.שרה הניחה את יובל בן החודש.בפתח הדלת בבית היתומים הישן."אני מבטיחה לך שאני אבוא לקחת אותך כשתגדל מספיק" בבכי רב בכתה שרה. שרה השאירה מכתב לבעלת בית היתומים כדי שתדע איך לטפל בו. אך גם השאירה מכתב שבו היה כתוב בגדול: 'ליובל בני היקר בלבד'.אחרי כמה רגעים השאירה שרה את יובל מתחת למחסה שבבית היתומים."להתראות בני עוד ניפגש…עוד ניפגש…" בעודה הולכת הרחק הרחק מבנה היקר בבכי רב ומשאירה כתמי דם של מזונה על המדרכה."נישאר לי עוד עד המרפק אבל בגללך לא אוכל את הכול",זרקה שרה את הזורע אשר אכלה ממנו לפח… "שלום…בני…ולא…לא להתראות….אל תבכה לי…." לחשה בכול הדרך שרה.יובל שעדיין יושן ועוד לא ידע אילו הרפתקאות מצפות לו מכוון שהיה תינוק חמוד וחייכני…..


תגובות (1)

אוקיי
כמה הערות:
1) כשאת עושה פסיקים ונקודות, הרווח יבוא תמיד אחרי הפסיק או הנקודה.
אף פעם לא לפני .
2) תתארי יותר, ככה זה גם יאריך לך את הפרקים.
3) ברוכה הבאה לאתר

15/09/2012 14:08
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך