שועל כתום וחלון חורק

נכנסה לביתה החדש ,ריח הפחם שנשאר באח הדהד באפה בחוזקה.
״יהיה עלי לשים המון מטהרי אוויר כאן״ צחקקה לה.
טוק טוק. דפיקה. ״זה בטח הוא.״ חשבה לה. פתחה את הדלת ואכן היה הוא. שניהם עלו לחדר
השינה. כולו ריק מלבד חלון ותחתו מיטה. שניהם נשכבו על המיטה והחלו לדבר על
עתידם. ״נשפץ.. וזה יהיה חדר הילדים״ חייכה
״ומה עם חדר משחקים? לדעתי זהו חדר משחקים נפלא״ אמר הוא
תוך דקות ספורות שניהם נרדמו.
היא התעוררה לשמע חלון חורק והרגישה מעין מים.
״שוב שפך מים בעודו שותה ״ חשבה
״יהיה עליך לנגב זאת !״ אמרה בחיוך.
לא נשמעה תשובה. ״שמעת אותי?״ אמרה בעודה מרימה את קולה
שוב שקט. אין תשובה
היא הביטה הצידה. המים.. היו דם.
היא הרימה את ראשה
אדם במסכת שועל
הוא ספר בקולו העבה והרעוע ״אחת״
הרים סכין.
״שתיים״
״שלוש״
נשמע קול כשל פיצוח קליפת אגוז.
שתי שלוליות דם כשאחת גדלה מרגע לרגע.
קול פיצוח נוסף.
ועוד אחד ועוד אחד.
אינסוף קולות פיצוח נוראיים .
לפתע פרץ שקט וקול צחוק עמוק קטע אותו. נשמע שוב החלון החורק
והאיש עם מסכת השועל יצא ממנו.
שוב נשמע חלון חורק. החלון שבחדרך. וממנו מציצות שתי אוזניים כתומות.
של מסכה כשלהי.. מסכת שועל.