אהבה מיוחדת במינה בן אדם לכלבו.

קוראים יקרים הסיפור הזה שאני יספר אכשיו הוא מאוד אישי
הוא סיפור מרגש במיוחד
מיכוון שהדמיות מהסיפור הזה מאוד קרובות ללבי הפעם זה לא סיפור שאני ממציעה או פונה אלכם הקוראים לשאלה או בקשה שאתם תהיו אלה שתסים תספור הזה הפעם זה ממש סיפור שיש לו התחלה אמצע וסוף וזה סיפור אמיתי ממש שבאמת קרא .
שמי מירי והיום אני כבר בת 36 אני ילידת ירושלים .
ובעבר היתי גרה בשכונת רוממה בירושלים שנמצאת ליד תחנה המרכזית הישנה .
נולדתי למישפחה קטנה ומיוחדת במינה .
כמו בכול מישפחה יש אבא אמא אח או אחות אצלי הורים ואחות אחת שהיא אחותי הגדולה אני הבת הקטנה.
לצערי במשפחה שלי קרא לנו אסון עצוב אמי זל
חלתה בסרטן וינפטרה תוך שנתים
אני היתי אז ילדה. בת 15 שזה קרא ואחותי הגדולה שרית היתה בת 19 חילת בצבא ..
שישבנו שבעה על אמי זל .
חשבנו כולנו אבא שלי אחותי שרית ואני מה יכול לעזור לנו אם כול הכאב הזה .
ואז עלה רעיון לאחותי שרית להביא כלב לבית .
אומנם זה לא יעזור וירפאה תכאב של פיטרתה של אמי זל .
אבל זה יתן אזה שהוא מקום שמחה .
וכך היה קנינו כלב קטן מיסוג תאייר וקראנו לו בוני קיצור של בונבונירה כמו שוקולד .
כי בוני היה כזה מיתוק חמוד ממש בון בון אמיתי .
השנים עברו להם ואנחנו גדלנו ובוני הזדקן לנו וגדל גם הוא בגיל אחותי שרית התחתנה ונולד לה. ילדות מיתוקות 3 בנות ואני עזבתי את מגורי אם אבי .
ויצאתי לגור עם חברות ואחרי זה עים בן זוגי לשעבר
4 שנים לפני שניפטר בוני שעוד היה בחיים ומאוד כבר זקן לגילו
עבר בוני בדיקה ביופסיה בגלל גידול שפיר שיצא לו ליד הבטן .
שבועים לקח עד שנודע לנו את תוצאות הבדיקה ולא יותר ולא פחות קבלנו
את התוצאות הלא טובות באותו יום ואחרי שהינו בבית האלמין ועליינו לקבר של אמי זל
וזה היה בזמן הכונה עלינו לבית הקברות בתאריך שאמי זל נפטרה.
התוצאה היתה לביופסה שלבוני הכלב היקר שלנו יש סרטן עים גרורות במעים .
אותו מקום שהיה לאמי זל במעי הגס .
היה לה גם גרורות לאמי זל מרו שתוך שנה היא תמות והיא חיה יותר זמן שנתים. לבוני אמר לנו הרופא. שבוני יחיי רק עד שנה ובוני חי יותר 4 שנים יותר
בוני הורדם בערב יום האהבה וסגר מעגל של זכרון שמחה ואהבה אין סופית בוני נקבר. בירושלים בשכונת גילה .
הוא קבור לא רחוק מהבית שגר אבי .
יש מרחק הליכה בארך כי 20 דקות הליכה .
אני ואבי עדין נוהגים. לעלות לקברו של בוני מידי פעם להניח לו זר פרחים ולספר לבוני כול מה שקורא לנו בחיים ולומר לו עד כמה אנחנו מתגעגים עליו ועד כמה אנחנו אוהבים אותו .
נכון. אמא שלי זל לא תחזור לחיים וגם לא בוני אך זה לו אומר שא חנו לא יכולים לזכור אותם תמיד ולייצור אותם לעד בליבנו ובמחשובותינו .
כי תמיד הם היו חלק חשוב מחינו .
שהיה לכולכם לילה טוב וחג פסח שמח אם המון אהבה שמחה. ואם המון יצירה וכתיבה של סיפורכם היפים שלום לכם באהבה מירי0