הבית של חן 18+

גיא שמש 24/12/2018 782 צפיות אין תגובות

התגובה שלו לא מצאה חן בעיניי חן. הוא פשט את הג'קט והטיל אותו על הכיסא הקרוב, כאילו זה הבית של אבא שלו. "מה אתה רוצה בדיוק?" שאל חן וחיכה לתשובה מידית. "את כל מה שיש לך," אמר גיורא וחייך חיוך נבזי. חן הביט עליו בתהייה, וישב מולו. "אתה בוודאי מתלוצץ, או שאתה טיפש." הוא חיכה רגע ואז שאל – "אתה טיפש?" "לא, אני לא חושב כך," אמר גיורא וגיחך לעצמו. "אם כך, אתה בוודאי מתלוצץ. מה הטעם בהתלוצצויות בשעה כזאת, בה כולנו עייפים ורוצים לגמור את היום בטוב, וללכת לישון?" "אני לא עייף," אמר גיורא במהירות, "ואני לא טיפש וגם לא מתלוצץ. למען האמת, אני באמת רוצה כל מה שיש לך, אבל אין לך מה לחשוש, כי אין לך הרבה. בעצם אין לך כלום, מלבד בתך." ואז גיורא הביט על חן בסקרנות. "אתה רוצה את בתי?" שאל חן. "כ-ן." אמר גיורא בהדגשה. "היא רוצה אותך?" שאל חן. גיורא חייך, "לא, למעשה לא," "אז למה אתה חושב שאתן לך אותה?" "כי אני מבקש יפה," אמר גיורא. חן הביט בו רגע נדהם, ואז פרץ בצחוק. "גיורא, גיורא… בתי לא שייכת לי, עברו הימים האלה. היא אישה עצמאית שמכלכלת את עצמה ודואגת לכל צרכיה, וזו הזכות שלה לבחור אם היא רוצה להיות אתך או לא. לכן השיחה הזאת היא בזבוז זמן. ומשום שאמרת לי שהיא לא רוצה אותך… אני חושב שאתה פשוט מסטול ומדבר לא לעניין. תלך הביתה שלך, תתאפס, תחזור עוד כמה ימים, ואז נוכל ללבן בינינו את העניינים." גיורא נאנח אנחת חוסר שביעות רצון. "אתה לא מבין, אדון… מותר לי לקרוא לך חן?" "כן," "אתה לא מבין… חן. בתך היא אפסנאית במשטרה. מחסן ראיות. הרבה ארגזים של חומרים שהוחרמו פשוט נחים להם לידה, והיא… מתעסקת בניירת, מעבירה פה, מעבירה שם… אם היא הייתה יכולה לספק לי את החומרים שאני צריך, והם לא רבים, זה היה חוסך לי הרבה עוגמת נפש. אתה מבין… אני נרקומן. אני לא מתגאה בזה. למען האמת, אני מתבייש בזה. אבל זה המצב. כל נים וזיז ששומר על שפיותי במוחי מלא הסמים, תלוי בחומרים האלה. בלעדיהם אני עלול לעשות מעשים נוראיים בלי לדעת ובלי להרגיש שאני עושה אותם בכלל. כמו למשל… לרצוח. זה רע לרצוח. אתה בוודאי מסכים איתי. אני לא רוצה להיות רוצח. אני רק נרקומן מתוך מאות מיליונים בעולם, קטן ומטורלל, ולא איזה איש שצריך לכלוא. לכן אני מבקש ממך, אני מתחנן… תדבר אל לבה של בתך שתיתן לי כמה מתנות כל שבוע, ואז כולנו נהיה מרוצים." "למה אני אהיה מרוצה?" שאל חן. "כי אז בתך תישאר בחיים. אתה מבין… נרקומן בלי סמים… עלול לעשות דברים מאוד-מאוד רעים, אפילו אכזריים."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך