הדרך אל סוף העולם חלק א'

שנת 1574, יפן, אמצע נובמבר.
כפר מיגושי ביפן היה כפר של המעמד הנמוך.
באותו כפר מזג האוויר היה ברובו גשום.
לאורך הכפר היו ניצבים בתים פשוטים וקבצנים.
הדבר היחיד אשר גרם לאותו כפר לא להיכחד הוא המזג אוויר.
תושבי הכפר היו מתפרנסים מחקלאות שהייתה עבודה יותר קלה בזכות אותו מזג האוויר.
מאותה פרנסה תושבי הכפר שכרו לוחמים אשר הגנו על כפריהם מפולשים שתוקפים ברוב הזמן.
אחד מאותם הלוחמים היה מיזוקי, מיזוקי היה לוחם חכם, חזק ובעל לב טוב.

באותה תקופה הגיע פולש מיוחד, רושי, רושי היה ידוע בתור מפקד כריזמטי אך רשע, הוא היה משתמש בכריזמה שלו כדי לסחוף עמו לוחמים ותושבים שיהיו בעדו, ומהם היה יוצר תכנית להריסת העולם בטענה של: "העולם הזה עבר את זמנו".
אחד מהלוחמים המודיעיניים הגיע והודיע שרושי תוקף ואמר ששמע אותו אומר: "זו התחנה האחרונה".

המלחמה החלה, כמאה לוחמים נלחמו בזמן שמיזוקי ושלושה לוחמים מודיעיניים יצאו לקרוא אל כפרים חזקים לעזור במלחמה.
לאחר חמישה ימים של סופות, צעקות ודם הגיעו מיזוקי, שלושת הלוחמים המודיעיניים וארבעה צבאות מיוחדים.
צבא "העץ האדום" מכפר צורן, אותו כפר היה ידוע במחצבות עשירות במשאבים מיוחדים.
צבא "הדוב" וצבא "החפרפרת" מכפר מידוקא, הכפר הזה היה ידוע בכוחות מודיעיניים חזקים ובאסטרטגיות טובות וחכמות.
ולבסוף צבא "השלדים" שהיה ידוע בלוחמים חזקים מאוד.
כאשר הגיעו הבחינו שממאה לוחמים של מיגושי נשארו כחמישה עשר לוחמים.