היא הייתה אמיתית – חלק 1

אני נולדתי וגדלתי בעיר באגיו. כשאני הייתי ילד, אני לא ממש הייתי מאמין ברוחות אבל התחלתי לחוות דברים שהם לא רגילים וזה מוזר, כי אני הייתי יחיד שחווה אותם.
לא היה לנו כתובת קבועה אז, אבל אנחנו היינו בחלק אחד של באגיו, הבית שלנו היה קרוב למקום העבודה של האבא שלי(תחנת משטרה).
תחנת המשטרה היא רק כמה צעדים מחוץ לבית, צריך לטפס במדרגות הפתוחות בחצר האחורית שלנו כדי שנוכל להגיע לתחנה, אנו חולקים את הבית הזה עם שכנינו, זה היה בית צריף שנבנה לפני 40-50 שנה וכך גם תחנת המשטרה.
בחלק האחורי של התחנה, ממש ליד החצר האחורית שלנו יש חדר שירותים ישן וזה חדר השירותים המשותף שאנו חולקים עם שכנינו.
זה היה מפחיד ואני תמיד שנאתי את עצמי כי בדרך כלל אני מרגיש את הדחף בלילה(שירותים), חדר השירותים לא היה ממש בשימוש במשפחה שלנו, במיוחד בלילה.
אמא שלי קנתה סיר לילה כאשר אנחנו צריכים להשתין בלילה.
אני זוכר שזה היה בסביבות 7:00 בערב כאשר ביקשו ממני לנקות את סיר הלילה, היה חשוך לחלוטין והאור היחיד שיש בא מהרחוב, שהיה כ-50 מטרים מהחצר האחורית שלנו.
הייתי ליד ברז ובין השירותים לחצר האחורית יש ברזלים, מאחורי הברזלים יש מדרגות שיורדות למטה למקום שנקרא נגרות(זה היה מדרגות תלולות ואף אחד לא מעז בדרך כלל ללכת בלילה כי חשוך ומפחיד).
אז, אני מנקה את סיר הלילה כאשר הרגשתי מישהו מציץ מכיוון הברזלים, הצצתי אבל לא ראיתי שום דבר.
הייתי ילד אמיץ אז המשכתי בעבודתי, שוב הרגשתי פעם נוספת שמישהו מציץ, הפעם, לא היה לי כל כך מזל, אני אכן רואה משהו, או מישהו, ראיתי חצאית לבנה! כן, רק חצאית אבל זה היה מלא בדם.
הייתי קצת מבוהל, אז לא היה לי האומץ ללכת מאחורי הברזלים.
החצאית הייתה שייכת לגברת בסביבות ה-30 שלה.
העור שלה נראה חיוור ואת הפנים לא רואים, רק מכוסה בשיער הארוך שלה, השמלה הלבנה שלה הייתה קרועה ומלאה בדם.
אני יודע ילד בן 10 נורמלי יצרח וירוץ, וכך עשיתי.
קראתי לאמא שלי, רצתי מהר ככל שיכולתי, עד שהגעתי לבית.
אמרתי לאמא שלי והיא התקשרה לאבא שלי באופן מיידי.
זה היה רק עניין של שניות או אולי דקות.
האבא שלי, בהיותו קצין משטרה, יחד עם כמה עוברי אורח יצאו לבדוק אם מישהו משחק איתי אבל לא ראו אף אחד.
הם גם ירדו למדרגות ההולכים לכיוון הנגרות אבל הם לא היו מסוגלים לתפוס אף אחד.
אף אחד לא האמין לי אחרי זה, הם אמרו שאני פשוט פוחד מאחר והיה חשוך, אבל ידעתי שאני לא השתפנתי.
היא הייתה אמיתית ואני ראיתי אותה שוב… אבל זה יהיה בחלק הבא שלי.

מקווה שנהנתם מהחלק הראשון! עם יש טעויות תכתבו :)