Life for you
מסתורי? כן... אבל אני לא אמשיך את זה...
היה לי חשק לעשות משהוא שעוד לא עשיתי בעבר שזה... המערב הפרוע! אני בטוחה שעם הזמן אני אשתפר בנושא :)

אהבתם? לא אהבתם? כיתבו לי בתגובות :)

הקרבואי המשוגע

Life for you 26/12/2013 895 צפיות 2 תגובות
מסתורי? כן... אבל אני לא אמשיך את זה...
היה לי חשק לעשות משהוא שעוד לא עשיתי בעבר שזה... המערב הפרוע! אני בטוחה שעם הזמן אני אשתפר בנושא :)

אהבתם? לא אהבתם? כיתבו לי בתגובות :)

הקרבואי המשוגע פרץ את דלת הפונדק המעופש. הוא הוציא את אקדחיו וסובב אותם על אצבעתיו והחזיר לכיסו.
הבחורים השיכורים שישבו על הכיסאות מחזיקים בבירה שהייתה על שולחנם והסתכלו על הקרבואי עם כובעו הרחב. הקרבואי נכנס והתקרב לבר שהיה בקצו השני של הפונדק. הוא הסתיר את עיניו עם כובעו וביקש כוס בירה.
"מה הסיפור שלך ברנש קטן?!" משך המוכר בחולצתו של הקרבואי.
"הבנתי שאתה מסתיר פה דבר מה" לחש הקרבאוי בעוד קיבל מידו של המוכר את הבירה.
"שטויות במיץ!" גמגם המוכר ועזב את חולצתו של הקרבואי. המוכר האדמדם הסתכל על הקרבואי ששתה בהנאה מהבירה והניח את רגליו על הדלפק של הבר.
"שנינו יודעים מה אתה מסתיר כאן" אמר הקרבואי בעוד סידר את חולצתו הכחולה.
"אתה תהרוס לי את העסק" נהיה המוכר מזיע וחרק בשיניו.
"פה אתה צודק" אמר הקרבואי ושלף את אקדחיו, הוא ירה לתקרת העץ בעוד כי ישב וסדקים קטנים נפלו ארצה. הקרבואי קם ממקומו וקפץ לתוך הבר. הוא דחף את המוכר המנופח לרצפת העץ. ברובו השני ירה לדלת הכניסה. האנשים נדחקו לפינות. הבחורות השיכורות לקחו כמה שיותר בקבוקים בידיהן והתכופפו ארצה. הקרבואי סקר את הבר אחרי השקט שהיה והזיז כמה תמונות ישנות.
כשהזיז את התמונה האחרונה בצד ראה את הכספת. הקרבואי הרים את המוכר מין הרצפה וכיוון רובה לראשו המעוגל.
"תפתח…" לחש. ידיו של המוכר רעדו ונשמתו הלכה ודפקה יותר. הוא סובב כמה סיבובים והכספת נפתחה לקהל. וזה היה שם, יהלום ירוק מצוחצח שכב שם.
הקרבואי דחף שוב את המוכר לרצפה ולקח את היהלום בעדינות. הוא הכניס אותו לשק קטנטן שהוציא מי כיסו שבמכנסיו, הוא קשר את השק הפצפון והחזיר אותו לכיסו, המוכר המזיע הסתכל על מעשיו של הקרבואי והעז לקום מהרצפה.
"מי האדון?!" שאל את הקרבאוי.
"אדון…" גיחך במסתוריות, "אני לא אדון, רק מחזיר את מה ששיך לי" הוא קפץ שנית מהבר המטונף והתקרב לדלת.
"ומה פתאום עלה בראשך שהיהלום שלך?!" פתח המוכר את דלת הבר והתקרב לקרבואי.
"בוא נגיד שהיהלום הזה עבר דורות על פני דורות, ואני יודע שאתה גנבת אותו"
"גנבתי?" גיחך המוכר בצורה מחשידה, "מכרו לי אותו!" השיב.
"מי?! סוחר?" התקרב הקרבאוי. הקהל הסתכל על המוכר המסתורי.
"ל…ל… לא לא…" גמגם.
"זה במילה לא משנה עכשיו, היהלום הזה שלי"
"אתה… אתה…" הצביע המוכר לפרצופו של הקרבואי.
"גנב? תכנית כן" נאנח, "גנבתי זאת ממך שאתה גנבת מסוחר" הקרבואי השתיק את כל גופו של המוכר ויצא מהפונדק.


תגובות (2)

קאוובוי.

26/12/2013 05:24

אהה נכון…. תודה על התיקון :)

14/02/2014 12:39
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך