החתול הסופר
פחות או יותר.

השעון -פרק ב'- (מאוד ניסיוני)

החתול הסופר 22/04/2014 862 צפיות תגובה אחת
פחות או יותר.

ארת'ור בחן את המסמכים, ויצא מהחדר- לא לפני שהשתילו לו חישן שמראה את מיקומו.
היה עליו להגיע לבניין משרדים במרכז העיר. הוא יצא מהמבנה, והחל ללכת לאורך הרחוב. ריח הגשם והלחות עדיין נשאר, ובשלוליות נראתה השתקפות צלולה של השמים המעוננים. הקור היה נורא- המעיל שלו כמעט ולא יכל לחמם אותו. מגפיו השחורים נתנו לו אפשרות לדרוך בשלוליות בלי להירטב.

הוא נעמד ליד הכביש, וחכה למונית שתסיע אותו לכיוון המקום שאליו הוא צריך להגיע. לאחר בערך כרבע שעה, מונית נעצרה לידו והוא נכנס לתוכה.

"אני צריך לבניין המשרדים ברחוב השיטה." אמר. הנהג החל לנסוע באיטיות בכביש, והזמן חלף באיטיות רבה מאוד. ארת'ור בינתיים בחן את המכשירים ליד מושב הנהג, מאזין לשיחותיו עם מנהל חברת המוניות.

לאחר תקופת זמן שנראית הייתה כמו נצח, נעצר הנהג ליד מחוז חפצו של ארת'ור.

"הכסף בבקשה," אמר הנהג. ארת'ור חטט בכיסו, אך לא מצא שם את ארנקו. כנראה כויס כשישן בסמטה…

"רק רגע." אמר ארת'ור והוציא מכיס מעילו את השעון, לחץ על הכפתור, וקול החריקה המצמרר החריש את אוזניו. הוא הרגיש כיצד האוויר נע מסביבו, מיהר לפתוח את הדלת ויצא מחוץ למונית. הוא הרפה מהכפתור והמכונית כאילו נעה במהירות-על עשרים מטרים קדימה.

השעון, כשהוא מופעל, גורם לעצמים ברדיוס של מטרים ממנו להיתקע במקומם- הם "חורקים" ומנסים להשתחרר מכח השעון, וכשמרפים מהכפתור- העצמים, כמו קפיץ, או גלגל שיניים שמשתחרר, נעים במהירות למקום שהיו אמורים להיות.

ארת'ור פסע לעבר בניין המשרדים, עבר כמה בדיקות בטחוניות ונעמד ליד המעלית.


תגובות (1)

יפה מאוד – מצפה להמשך

22/04/2014 12:32
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך