חשכת היער

״אז מה אתה רוצה לעשות את זה״?
״אני לא יודע זה הפעם הראשונה שלי אני דיי בלחץ״
״אל תידאג אני פה נעבור את זה ביחד״
מייק הרגיש איך ליבו פועם בחוזקה הוא הדימיין איך העור על החזה שלו ניקרע והלב קופץ החוצה ובורח מימנו, הוא לא ידע איך הוא הכניס את עצמו לזה כל מה שהוא רצה לעשות זה בסך הכל לבלות קצת אם החברה שלו ועכשיו הוא נימצא על קצה הצוק קשור לחבל ומוכן לקפיצה. אליזבת היסתובבה וראתה איך מייק מיסתכל בפחד למטה היא ניגשה עליו ולחשה לאוזנו:״יש חבלים בסך הכל באנגי יהיה בסדר״ מייק התנשף בכבדות הוא שמע שהאיש שהאחרי על הבאנגי אומר להם או ליקפוץ או לרדת,האיש לבש כובע כחול ומשקפיי שמש למרות שלא הייתה שמש חזקה כל כך כדי ללבוש, הוא היה ניראה יחסית צעיר למרות שקולו המעוק והמחושפש אומר אחרת. אליזבת החלה לצחקק היא עשתה שתיי צעדים לקצה הצוק ונפלה מייק אשר היה מעורפל מהגובה חשב לעצמו״ מה אתה לא עושה בישביל להרשים״ הוא החל לצעוד ונפל גם הוא, האוויר הקר שהכה בוא במהירות בפניו לא הקל אליו במיוחד הוא לאיכסן את עיניו והרגיש איך החבל מתחיל להתעתק סביבו ולבסוף משך אותו למעלה הוא עשה קפיצה קטנה באוויר וניתלה, מיתנשף הוא היסתכל סביב וראה גם את אליזבת תלויה כמהו הוא לא יכל אלא שלא לחייך ולבסוף החל ליצחוק.
״רואה! זה לא כזה נורא!״
״כן את צודקת זה היה משהוא״
מייק ניתק את מבטו מאליזבת והיתסכל קדימה גם הנוף היה עוצר נשימה היער הסבוך שהיה מיתחתם והשמש שניראת כאילו היא שוקעת מיתחת לעצים ובמקום רחוק כלשהוא נימצאת העיר הרעשנית והקולנית ופה הכל שקט ורגוע, מייק החל להימשך למעלה הוא היסתכל שוב על אליזבת שעדיין היתפעלה מהנוף, כל הזמן שהיסתכל אליה לא יכל שלא לחייך היא הייתה כל כך יפה אם השיער השחור הארוך שלה והנמשים הקטנים על הפנים שכימעט ולא ניראים הוא אהב להיסתכל אליה.
״אז מה היה כיף לשניכם?״ שאל המפעילן והיסתכל על אליזבת ומייק מורידים מעצמם את המיגון לפני שהספיקו לענות המפעילן הסתכל על השעון ופניו נראו לחוצות לפתע ״אתם האחורנים להיום תודיעו למי שנימצא ליד הכביש״ אליזבת הינהנה ומשכה את מייק לפני שהספיק להגיד תודה על ההרפתקה הקטנה הזאת, מייק ידע שזה לא היה חוקי מה שהם עושים פה ואם המישטרה תיתפוס אותם אז הלך עליהם אבל הוא חשב מכיוון שהיו כל כך רחוקים מהעיר למה להם לדאוג חוץ מזה שמחשיך כמובן. הם הגיעו לכביש שנימצא ליד הצוק מייק אמר לעוד עשרה אנשים שעמדו שם את מה שאמר לו המפעילן הוא הראה עד כמה הם מבואסים אך עזבו את המקום ללא רצון.
״אז איפה אחיך?״ שאל מייק ״הוא אמר שהוא בדרך״ ענתה לו אליזבת הם ישבו מיתחת לעץ כשמייק נישען עליו ואליזת נישענת על מייק. הגינס השחור של מייק הישתפשף מכל הקטע של הבאנגי אבל לא היה אכפת לו העיקר הוא מבלה אם אליזבת. ״כבר עשר איפה הוא לעזאזל?״ אליזבת היסתכלה על הטלפון שלה. בעצבנות היא ניסתה להיתקשר לאחיה כמה פעמים אבל הקליטה במקום לא הייתה טובה. ״ הוא כל הזמן לוקח אותי מפה וגם היום ביקשתי מימנו! אני יהרוג אותו!!״ מייק החל לגחך והיסתכל אל תוך החשכה של היער היה שקט הוא משך עליו את אליזבת שהיזדקפה וישבה על האדמה. ״ אל תידאגי הוא יבוא״ אליזבת היסתכלה אליו ומבטה אמרה שהיא לא כל כך בטוחה בזה, מייק קירב אותה יותר עליו ונישק אותה, שפתיה היו רכות ונעימות, לפתע נישמע צעקה שגרמה לאליזבת להיתנתק משפתיו של מייק הצעקה הייתה מחרישת אוזנים כאליו לוקחים בן אדם ומגרדים אותו בעזרת סכין. מייק קם על רגליו וניסה לראות משהוא אבל היה חשוך מידי אליזבת קמה גם היא וחלה לומר משהוא למייק אך הוא לא שמעה אותה הוא היתרכז בלנסות לראות משהוא שיעזור לו להבין את מקור הצעקה הוא החל לנוע קדימה למקור שהצעקה הייתה בו אך משהוא משך אותו אחורה הוא היסתכל על ידו וראה שאליזבת מושכת אותו ״ אתה הישתגעתה?!? אתה לא הולך לשום מקום!״ ״ תירגיע לא תיכננתי ללכת לשום מקום״ הוא צעד אחורה עדיין מיסתכל קדימה מאיפה שהייתה הצעקה. ״ אולי כדי שנתחיל ללכת על הכביש לכיוון ה-״ לפני שמייק הספיק לסיים את המישפט נישמעה עוד צעקה ארוכה יותר, קרובה יותר.
מייק תפס את ידה של אליזבת ומשך אותה איתו אחורה עד שהיתנגשו בעץ שישבו מיתחתיו בהתחלה הם שמעו עוד ועוד צעקות קרובות יותר ויותר מהפעם הראשונה. לפתע העיר נהפך לשקט כל הצעקות שנשמעו נעלמו כאילו לא היו, מייק החל להיתנשם בכבדות הוא היסתכל על אליזבת שעשתה בדיוק כמהו, הם הסיטו את מבטם אחד מהשני והיסתכלו קדימה אור קטן הופיע בצד השני של הכביש מהיער מייק צימצם את עיניו והיסתכל ישר לתוך האור, הוא קטן כניראה זה אור של פנס חשב לעצמו. האור החל להיתקדם אליהם מייק היסתכל סביב בפניקאה ליבו דפק בחוזקה והרגיש את הזיעה הקרה שנותפת לו על המצח, הוא ראה מקל מונח על הריצפה הוא הרים אותו במהירות והניף אותו קדימה, באותו הזמן הוא משך את אליזבת לעמוד מאחורי, מייק הרגיש את הנשימות המהירות של אליזבת הוא דימיין את עינייה פתוחות לרווחה מהפחד הקיים. האור היתקרב אליהם יותר ויותר הוא עבר את הכביש ונעצר מולם, האור היה חזק יותר מקרוב ומייק היה צריך להרגיל את עיניו כדי לראות שמי שמחזיק את הפנס הוא גבר מיתנשף בחוזקה והיד שהחזיקה את הפנס רעדה, פניו היו מלכולכות מבוץ וזיפים קטנים ביצבצו, חולצתו הלבנה ומכנסיו קרועים בחתחכים ענקיים ומבעד לקרעים האלה היה משהוא אדום שנטף והכתים את החולצה והמיכנסים, דם.
לפתע תפסה בחילה את מייק הוא ניגעל מהאיש יותר מאשר שפחד מימנו. ״מי אתה? הכל בסדר אדוני?״ שאל מייק כשעדיין מחזיק את המקל כמו חרב המונפת על אויב, עיניו החומות של האיש זזו מצד לצד הוא החל לממל , מייק היסתכל אחורה כדי לראות שראשה של אליזבת תקוע בגבו. מייק היסתובב חזרה ״ אדוני?״ לפתע האיש החל לצועק ״ אי אפשר לברוח ממנו!!״.לאיש היה מיבטא איטלקי והיה קשה להבין מה הוא אומר. ״ תירגע הכל בסדר״ אמר מייק ״ הוא יתפוס אותכם וכל מה שישאר מכם יהיו החלקים הקרועים שלכם שהוא לא הצליח לעקל, אם אתם רוצים לחיות כדי לכם לברוח!״ ״מי זה הוא?״ שאל מייק כאשר שהוא ידע שהוא מפחד לשמוע את התשובה. האיש החל לצחוק ״ הוא שיהרוג אותכם ״ האיש היסתכל אחורה ולאחר מכן החל לרוץ קדימה, הוא עבר את מייק ואת אליזבת והשאיר אותם עומדים בדממה של פחד וחוסר הבנה