האחת_ והיחידה
אוקיי מה קורה כאן? אנדרס ומרי נוגעים אחד בשני לראשונה. מצטערת שלא יצא לי לכתוב פרק המון זמן, הייתי ממש עמוסה. מצפה לתגובות ודירוגים, תראו לי שלא שכחתם את מרי! אוהבת בלי סוף, האחת והיחידה.

כלואה2- פרק 27.

האחת_ והיחידה 21/10/2015 1186 צפיות 14 תגובות
אוקיי מה קורה כאן? אנדרס ומרי נוגעים אחד בשני לראשונה. מצטערת שלא יצא לי לכתוב פרק המון זמן, הייתי ממש עמוסה. מצפה לתגובות ודירוגים, תראו לי שלא שכחתם את מרי! אוהבת בלי סוף, האחת והיחידה.

Panikbetegseg_1eb56ac614961216491f3eaad9db7ece
ראשי קצת הסתחרר ועיניי בקושי ומצמצו.
התהלכתי באופן אוטומטי לעבר הדלת כדי לצאת מהמועדון.
כשיצאתי ממנו שמעתי את זאק אומר לעברי "עוד חצי שעה תהיה אזעקה שוב לאן את הולכת?" אך לא הצלחתי לענות לו מההלם שתקף אותי.
כשנכנסתי לחדרי, הלכתי כמו זומבית עד למיטה שלי ונזרקתי עליה בכול כוחי.
לא ידעתי על מה לחשוב. שלל של מחשבות תקפו אותי.
למה באתי לפה בכלל? הרי הכול היה בשביל לבדוק האם טעיתי לגבי הקינג.
מה יקרה כשאנדי יגלה שאימא שלו רצחה? האם אני מסוגלת לזה בכלל?
הסתכלתי על כפות ידיי ודמעה זלגה, היא עשתה דרכה לאוזני כי שכבתי.
דפיקות קלות נשמעו על חדרי והדלת נפתחה מבלי שאישרתי את הכניסה.
"אני יכול?" ראיתי את פניו של לוקאס מבצבצות לעברי. לא אמרתי כלום והוא פשוט נכנס.
הוא בא עד למיטה והתיישב על ידי וזה גרם לי להתיישב גם.
"חשבתי שאין לך זמן אליי" מלמלתי לעברו, לא מסתכלת בעיניו. הוא הסיט פניו אליי.
"עכשיו כן" ענה בהתחכמות. "מרי" הוא הסתדר בנוחות והביא את פניי להסתכל עליו עד שעיניי נתקלו בעיניו. "אני מתבייש במעשים שלי בסדר?" כיווצתי גבותיי "למה?" שאלתי. "את שייכת למישהו" הוא אמר בקושי, כנראה שהיה לו קשה לומר.
"כן" אמרתי בשקט והשפלתי מבטי.
"דיי אל תתעצבי" הוא הרים פניי עם אצבעותיו. "זה לא רק זה" מיהרתי להוסיף.
הוא משך אותי לחיבוק, כנראה הוא הבין על מה דיברתי.
נתתי לראשי לנוח על כתפו ולהתייסר עד כמה שאוכל, כל עוד יש לי את הכתף הזאת.
"אני חייבת לדבר איתו עוד פעם אחת" מלמלתי בשקט והוא לא ענה.
התנתקנו כמעט מהחיבוק ולא עד הסוף. פנינו היו קרובות אחת לשנייה.
"כן תדברי איתו ואולי הוא יסכים לך להיות החוליה הטכנית ביחד עם אולי" פניי התכווצו. חשתי בכך שלוקאס לא הבין על מי דיברתי "אני מדברת על אנדרס" הוא התנתק לגמרי מהחיבוק שלי.
"או לא מרי!" הוא מיהר לשלול "את סיכנת את החיים שלך פעם אחת" הסתכלתי עליו. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
"אם לא אצליח לשכנע אותו בפעם האחרונה" התחלתי "אני פשוט אברח מכאן" הצעתי כפתרון.
הוא הסתכל עליי במבט די מוזר "את רצינית?" הנהנתי לעברו.
"אני לא יכולה להסתדר כל-כך הרבה זמן בלי אנדי" נתתי את ההסבר מדוע אברח.
"אנדרס גם ככה מרגיש לי מקרה אבוד" השפלתי מבטי "מרגיש לי שהוא פשוט לא רוצה לחזור אליי".
לוקאס חשב כמה שניות וממש רציתי להיכנס לראשו באותו הרגע. "מרי" הוא אמר את שמי בצורה די מרתיעה "מגיע לו לדעת שיש לו ילד ממך" הרמתי ראשי בבהלה.
"הבן אדם לא יודע מי אני" הרמתי קולי "אתה רוצה שאגיד לו שיש לי ילד ממנו?" קולי נשאר באותו הטון "שיש לנו ילד?" תיקנתי.
לוקאס הניח את ידו על ברכי "אני יודע שזה קשה אבל אולי זה מה שיעשה לו את הסיבוב בראש" הסתכלתי עליו חסרת אונים "אתה חושב שהוא מרמה אותי?" התחננתי לתשובה "אתה חושב שהוא כן יודע מי אני אבל מעדיף שאלך?" לוקאס ליטף עם ידו את ברכי "אני באמת לא יודע מרי".
כל מה שעבר לי בראש מאז הפגישה עם אנדרס, היה שהוא מרמה אותי.
הרי איזו סיבה יש לבן אדם לא לזכור מישהי שכביכול הייתה אהבתו? לא ראיתי סיבה או תירוץ אחר ללמה זה קרה. אבל המחשבה שתקפה אותי הכי הרבה היא למה אנדרס עושה לי את זה?
אני ממש פתטית שחשבתי שאמצא אותו והוא ייתן לי את ידו ונלך ביחד לבית של אנה ונביא את אנדי. כבר חשבתי איך יהיה המפגש ביניהם והאם אנדי יזהה אותו.
ראיתי אותי מחובקת עם אנדרס מצד אחד ואת אנדי מצד שני על הספה בערבים קרירים.
המחשבות שלי הרחיקו לכת מהמציאות. הייתי אומרת שכבר בלתי ניתן למצוא אותן.
אני קרועה בין עולמות. הלוואי שהייתי מצליחה להבין מה עובר על אנדרס. למה הוא הגיע לאן שהוא הגיע ואיך זה קרה והדבר שהכי חשוב לי בעולם הוא לדעת האם הוא עדיין אוהב אותי.
האם אני חשובה לו כמו שהייתי בעבר.
"מצטערת" קמתי מהמיטה והוא מיהר לאחוז בידי "לאן את הולכת?" הוא הסתכל עליי מלמטה בעודו יושב במיטה. "אליו" השתחררתי מהר מידו והלכתי במהירות לכיוון הדלת.
"את נורמלית מרי?" הוא הרים מעט קולו "אמצע היום!!!" הוא צעק חזק יותר כשהתחלתי לרוץ במסדרונות.
רצתי מבלי להסתכל כמעט עד שהגעתי למדרגות האלה, עליתי בהן בקצב מסחרר ואז הגעתי לדלת.
הוצאתי את המפתח מהכיס הימני, המפתח שאני לא מצליחה להשתחרר ממנו.
פתחתי את הדלת בעדינות עם אותו החשש מהפעם הקודמת.
נכנסתי אל הקומה והלכתי לכיוון החדר שכבר ידעתי איפה הוא.
"אנדרס" צעקתי את שמו בעודי מחפשת אותו.
"שוב את?" הוא יצא מהחדר לפני שהספקתי להגיע אליו. עמדנו במרחק של שלושה מטרים אחד מהשני.
"תסתכל לי בעיניים" התקרבתי אליו והוא נשאר בשלו. שלו, רגוע ואדיש. הקרירות שלו גרמה ללבי להתנפץ אך נלחמתי בזה.
"מה את רוצה?" הוא שאל. "שתפסיק לשקר אותי" עניתי בפשטות לשאלה.
"לשקר אותך? אני?" הוא שאל בתמימות "אני לא יודע מי את בכלל!" הוא גיחך.
"כן?" שאלתי בעצבים "אתה לא יודע שחטפת אותי כשהייתי בת שלוש?" שאלתי ומיד המשכתי לשאלה הבאה "אתה לא יודע שהיית מחנך אותי?" התקדמתי אליו בצעדים זעירים "שהיינו חברים בארגון ביחד?" הוא הסתכל עליי בעיניו. הרגשתי אבודה בהן. הרגשתי שהוא דובר אמת למרות שהתעקשתי שזה לא נכון, שהוא יודע מי אני.
הייתי ממש מולו וראשי אפילו הורם קצת על מנת שאוכל לראות את עיניו.
הנחתי את ידי על כתפו וגלשתי איתה לעבר כל ידו. כל גופי רטט ולבי דפק בלי הפסקה, נכנעתי לרגש.
הוא הוריד את ידו והניד את ראשו לשלילה "לא" הוא הסתכל עליי כאילו שהייתי משוגעת "אני באמת לא יודע על מה את מדברת" פשוט הוא עשה את כל התסמינים של דובר אמת.
הסתכלתי עליו ובלעתי את הרוק פעם אחר פעם כשהצטבר.
"אז יש רק דרך אחת להזכיר לך" לא האמנתי שאמרתי את זה, לא מתאים לי.
הוא הסתכל עליי בפרצוף מוזר וקריר. התקרבתי אליו ועליתי על קצות אצבעותיי מהחשש שידחה אותי.
נתתי לנשימות אפי להיות במשך מאות השנייה על שפתיו. הוא נשאר אדיש למצב.
אז פשוט הנחתי את שפתיי בעדינות על שפתיו, נוגעת-לא נוגעת.
או שהוא פשוט לא הצליח לפענח את הסיטואציה או שפשוט הוא כן יודע מי אני.


תגובות (14)

סוף סוף העלת!! תמשיכי

21/10/2015 16:05

    חח כן באמת לקח לי הרבה זמן, מתנצלת על זה! אני בדיוק עכשיו עובדת על הפרק הבא :) אוהבת!

    24/10/2015 17:28

אוף למה הוא לו זוכר אותה?????
תמשיכי זה מושלם!

21/10/2015 17:01

תמשיכי!! כמה זמן אני מסוגל לחכות לפרק הבא? אני במתח! את לא יכולה להשאיר אותנו ככה! ;>

21/10/2015 19:27

    אני מצטערת… אני יודעת שלקח לי המון זמן להעלות פרק אבל פשוט הייתי ממש עמוסה. אני בדיוק עכשיו עובדת על הפרק האחרון. איזה כיף לדעת שגם בנים קוראים את הסיפור! אוהבת המון!

    24/10/2015 17:29

אומייגאדדדד חייבת להודות שלא ציפיתי שיהיה נשיקה! חשבתי שהיא תספר על אנדי אבל הרעיון של הנשיקה יוצר טוב. מעניין אם הוא ידחה אותה או יזרום איתה. ואו. כלכך מחכה להמשך! אוהבת מלא מלא וכלכך שמחה שעה סוף סוף פרק התגעגעתי מאוד לסימור שלך! ובקשר לתגובה שהשארת לי בפרק הקודם אני נורא אשמח לעוד סיפורים שלך לקרוא והאמת השתפרת מאוד בכתיבה מהסיפור הראשון לזה (למרות שגם הראשון ברמה מאוד גבוה! לא יכלתי לנחש בחיים שזה הסיפור הראשון!)

21/10/2015 22:48

    כמה מחמאות בתגובה אחת! תודה אהובה. אני בדיוק עכשיו עובדת על הפרק הבא, בקרוב יעלה. אוהבת המון, תודה על הכול! :)

    24/10/2015 17:30

המשך . עכשיו!!!!!!

22/10/2015 08:26

שייזכר כבר לעזאזל!!!
הייתה לי הרגשה כבר די הרבה זמן שהוא חי
וחשבתי שעכשיו יהיה 'איחווד מרגש' ובהחלט הצלחת להפתיע אותי עם התפנית הלא צפויה..
וזה מעצבן אותי – זאת אומרת שאת תותחית והצלחת לגעת.
מדהימה.
מחכה כבר להמשך!!

22/10/2015 14:36

לא משנה מה תגיבי, את התגובות שלך אני תמיד אוהב! תודה על הכול. אני אוהבת להיות לא צפויה :) אוהבת המון בלי סוף…

24/10/2015 17:31

אוףףףףףף שיזכררר כבר !!!!! מחכה להמשך

25/10/2015 02:24
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך