משחקי המוות- פרק 2

01/05/2013 467 צפיות אין תגובות

"קחחק, קחחק" רעש העלים היבשים שבג'ונגל שבעת הממלכות נשמע.
צעדתי פה. הלכתי לאט לאט, בפסיעות קטנות על אדמת הג'ונגל.
"ג'ינג'ר מצ'פטפ, לילו מברלנט, שי-לי מלינגל, ג'ורג' מסייפל….." המפקד על משחקי המוות השנה הקריא את כל שמות המתמודדים. שלוש בנות וארבעה בנים.
הוא הגיש לכל אחד מאיתנו חץ וקשת ומאגר חצים נדיב ואמר בקול חגיגי: "המשחק מתחיל….עכשיו!"
רצתי מהר. לפני יציאתי סבתי עודדה אותי.
חצים נורו מכל עבר וגם מעברי. היה לנו חודשיים שלמים למשחק, ואם ישרוד יותר מנער אחד- יהיה עוד שבוע של משחק. אם ישרוד נער או נערה אחד בלבד- הוא יזכה מידית לחיי נצח טהורים.
ראיתי דם מטפטף על עלה מולי. דמעות זלגו מעיניי. ריצתי הייתה מהירה מאוד. קפצתי מעץ שעליו טיפסתי בשביל לירות בג'ורג' נציג סייפל. הוא נשכב על הארץ לאחר הירייה הישירה בגבו, אך עד מהרה התאושש והא כנראה צמא היה לנקמה, אל אף שדם טפטף מגבו.
דם ירד מרגלי לאחר שחטפתי שם ירייה משי-לי. נשכבתי על הארץ, במקום מסתור. חבשתי בתחבושת לבנה שהייתה לי, כי רק תחבושות היה מותר להביא. רגלי כאבה, אך לא מספיק כדי להיכנע ולחכות למוות.
התרוממתי ורצתי היישר אל האזור בו הייתה שי-לי. ירייה חזקה ומהירה בידה והיא רצה אל מקום מסתור בבכי. דמעותיי המשיכו לזלוג אבל המשכתי במטרה אחת- לשרוד. החשכה ירדה ורצתי אל מאחורי השיחים. ידעתי שבנוסף למתמודדים הראויים ישנם אימתני הטבע. והנה נתקלתי באתגר הראשון שלי שאינו חץ ממתמודד-גשם חזק.
הקור היה עז והתעטפתי בעלים. כאשר שמעתי תנועות בקרבתי יריתי חץ לכיוון הקולות ושמעתי בכי.
"למה נבחרתי?" לחשתי לעצמי בשקט ונרדמתי, אך עדיין הייתי חצי ערה….
כדי לא למות!
"סבתא.." לחשתי ודמעות נטפו מפניי אל האדמה, התערבבו עם הגשם החזקה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך