מתה באשליה אחת קטנה

החדר מסתובב לאט לאט, כמו צב קטן חושבת אשליה כמו דבר שלא קרה. מחכה כמה שניות מחכה שזה יפסיק, מסתובב מהר יותר זאת הזיה משוגעת חושבת לעצמה. החדר מסתובב מהר יותר ומהר יותר עד שבא לה להקיא ומתחיל לאט לאט להעלות הילוך עד שזה מהר וחזק כמו טורנדו.

ולאט לאט הכל מתחיל להפסיק שהחדר לא זז הראייה מתערפלת וראייתה מתחילה להיחלש ולא רואה כלום.
כי נעצמות עיניה, היא התעלפה.

שנפתחות עיינה אט אט רואה מולה שלד גדול, ומתח רב נמצא באוויר מסתכלת אל חדרה ורואה שהחדר שלה הפך לגיהינום, הוא מתקרב אליי אט אט.
עוצמת את עייני מקווה שזה רק חלום שהיא תתעורר ממנו סופרת עד שלוש.

אך פתאום שפותחת את עיינה מגלה שהיא אינה בחדרה רואה הכל שחור כמו החשכה אך יותר מפחידה פתאום מתחיל דם לזלוג מכמה פינות ומרגישה שדם מתחיל לזלוג בגופה ושגופה מצומק.

ורואה שעון קטן באמצע ושהמספרים בו מתחילים ליפול אחד אחד.
היא יודעת מה יקרה אבל רצה מנצלת הכל עד הטיפה האחרונה.
לא רואה כלום אבל עדיין רצה המספרים נגמרו.
היא חשבה שהיא ניצלה שחייה ניצלו.
חיוך נפרס אל פנייה אך מיד נהפך לפנים עצובות ופחד שרר בליבה.
מתח נפרס באוויר.

הופיע מולה השלד.
מחייך חיוך ניצחון מסתכל על עיינה ואומר מילים אחדות.
"חשבת שברחת שניצחת, אבל הזמן שלך נגמר."

היא הסתכלה עליו בפחד שלא פחדה איי פעם.
הוא רק תפס בידה נגע בעורה ונשמתה נעלמה.
נשאר ממנה רק צמיד קטן מזכרת לשטן.

היא מתה ממזמן אבל נשמתה מתה באשליה.

ועכשיו השטן עובר לעוד לקוח אחד.