פרק 4- פנימיית הודסון

היא פתחה את דלת חדר האוכל, "יש פה מישהו?" לחשתי לה, "לא חושבת.." היא נאנחה, "כנראה שאיחרנו," היא המשיכה. "אוף אני רעבה." גחנתי, "טוב בסדר בואי." היא לחשה לי והתחבאה מתחת לאחד משולחנות הברזל, "בואי למטבח נגנוב משהו מהארוחה של מחר" אמרה לוסי וחייכה חיוך שובבי, "טוב." נאנחתי ונגררתי אחריה למטבח, "ששש.." היא רמזה לי להיות בשקט "כן אני בשקט." אמרתי לה בלחש.
"טוב אני יביא לך בורקס אוקיי?" "טוב." עניתי בהחלטיות. בורקס זה לא מה שרציתי. "אחד, שתיים, שלוש. זה מספיק" אמרה לוסי והכניסה את הבורקסים לשקית ניילון שהייתה ליד, "אם איזה מילוי?" שאלתי בתמיהה, "ויש לך עוד טענות?" היא שאלה בפרצוף מעוצבן ויצאה מדלת המטבח האחורית שהובילה ישר לכיתות, "בואי, נו מהר." היא אמרה לי וסימנה לי עם היד להתקדם.
"לא רוצה." התייפחתי, "מישהו בא, תתכופפי." היא צווחה לי בלחש, התכופפתי מתכת לכיור, צפוף פה. נשארתי שם כמה דקות עד שהאיש הלך, "מי זה היה?" שאלתי את לוסי ורצתי מהר מהדלת האחורית, "לואיס, אב הבית." "אהה, מוזר." נאנחתי, רצנו במסדרון הכיתות והגענו לאגף המזרחי- מגורי הבנות, חייכתי חיוך ניצחון ונכנסנו לחדר.
"קחי." לוסי הגניבה לי את הבורקס, "איזה מילוי?" שאלתי שוב, "לא יודעת, תטעמי." היא ענתה והסתכלה עלי בעיניים גדולות. "ממ.." מלמלתי, "זה תפו"א." חייכתי וניסיתי לבלוע את הבצק השמן שהכנסתי לפי, "מה את לא אוכלת?" הסתכלתי על לוסי בפלייה בעודי מפזרת עשרות פירורים על מיטתה, "לא זה בסדר." היא נאנחה, פרצופה היה נראה לחוץ.
הדלת נפתחה, שתינו היינו המומות והסתכלנו על הדלת, גרייסי נכנסה שתינו חשנו הקלה ונרגענו, "כיבוי אורות בנות." היא חייכה, "לילה טוב." אמרנו שתינו והתחלנו לצחקק לאחר ששמענו את צעדיה מחוץ לחדרינו. בהיתי כמה דקות ארוכות בתמונה של הורי, "הכול בסדר?" שאלה לוסי והתיישבה לידי, "כן, אני פשוט קצת.. עייפה." מלמלתי בשקט.
"אוקיי לילה טוב." היא אמרה וכיבתה את מנורת הלילה הקטנה שעמדה לידה, כול הלילה הסתובבתי במיטה, לא הצלחתי להירדם זה הרגיש כאילו מישהו מסכל עלי ונושם עלי, לבסוף נרדמתי אבל אחרי כמה זמן התעוררתי בבהלה והתחלתי להתנשף, הלכתי לכיור ושתיתי כוס מים.
"אלכס?" שאלה לוסי והביטה עלי במבט מצחיק, צחקקתי ואז נהייתי רצינית, החלפתי לחולצת ג'ינס ושמתי טייץ שחור, הלכנו למקלחות, "שיט." "מה?" שאלה לוסי, "לא התקלחנו אתמול" הבטתי בה במבט חשוד, "לא נורא פעם אחת זה בסדר" היא חייכה והוציאה מתיק הרחצה שלה מברשת ומשחת שיניים וגם אני.
סירקתי את שיערי ואספתי אותו לקוקו גבוה, שמתי קצת צללית שחורה ומסקרה, כדי להבליט את עיני הכחולות, "בואי." קראה לי לוסי מחוץ לדלת, היא רצה לחדר האוכל והתיישבה ליד ג'וש, "היי אלכס מה עשיתם אתמול במגורי הבנים, הצצתם?" "לא מה פתאום סוטה." עניתי לו וחייכתי.
"אז מה עשיתם שם?" שאלה חברתו רייצ'ל, "סתם לוסי הראתה לי." עניתי לה וחייכתי חיוך מאולץ, "אני יכול להראות לך את האגם, רוצה?" שאל ג'וש ונגע בכתפי, "כן ברור.." הסתכלתי על לוסי בעיניים גדולות ומתחננות, "טוב קבענו היום בשבע כי זאת שעת היציאה היום.." "טוב." הנהנתי וקמתי לקחת מגש יחד עם לוסי.
העמסתי כמה חתיכות בייקון, סלט ירקות וכמה סוגי גבינות, לקחתי סכום והתיישבתי חזרה במקומי לוסי התיישבה גם במקומה והיא התחילה לאכול. "תאכלי לאט יותר." חייכתי אליה ונשכתי את שפתיי. "שקט את רק 3 ימים פה." היא התעצבנה עלי קצת ועברה לשולחן אחר ודיברה עם כמה בנות שם.
"אל תתייחסי אליה." אמר ג'וש ונגס בסלט שלו, "זאת לוסי." הוא המשיך, "כן, צודק" אמרתי ונשענתי על הכיסא שלי בנוח, גמרתי את כול האוכל בצלחה, "כנראה שהיית רעבה.." "כן." צחקקתי. באתי להוריד את הצלחת שלי, "מה את עושה?" הוא שאל והחזיק את ידי. "מה?" שאלתי אותו מופתעת.
"לא מורידים צלחות." הוא הניח את הצלחת על השולחן, "בואי, הולכים." הוא החזיק את ידי והלך לכיוון כיתת מדעים, "מה מנתחים צפרדעים?" שאלתי אותו "את האמת?" "כן." הוא המשיך, פרצוף גועלי עלה על פני, "תרגיעי." הוא נגע בכתפי, אני יכולה להישבע שהרגשתי זרם חשמלי עובר לי בדם. איכס צפרדעים. המורה מס' זואלין הגיע, הוא הביא איתו 10 צפרדעים מתות, ושרטט על הלוח מה צריך להוציא ואיפה לשים כול דבר.
"עכשיו אני צריך שתתחלקו לזוגות, כמו שאתם רואים ביה"ס לא מספק לנו מספיק צפרדעים מהאגם לא לכול אחד." ישר הסתתי את פני והסתכלתי על המורה כדי לא להסמיק. ג'וש נגע בי, "היי חשבתי שאם אין מספיק צפרדעים אז.." "מה? שהיום נלך לאגם לצוד צפרדעים?" גיחכתי ונתתי לו מכה קטנה עם המרפק.
"לא.. את מבינה למה אני מתכוון." "כן." הנהנתי בראשי וחייכתי "לכי תביאי צפרדע." הוא אמר בהחלטיות ועזר לי לקום מהכיסא, התקדמתי לכיוון השולחן של מס' זואלין ולקחתי צפרדע וכלים לנתח אותה איתם, "איכס" מלמלתי לעצמי בעודי צועדת לג'וש, "הנה לך." הנחתי את הצפרדע על השולחן והבטתי בלוח.
אין לי ספק, אני בטוחה שג'וש בהה בי, זה קצת מלחיץ. "על מה אתה מסתכל?" הבטתי בו והזזתי את רגלי, "עכשיו תחתכו לצפרדע את הבטן." אמר מס' זואלין והמשיך, "עם הסכין החדה ביותר, והוציאו את החזה שלה." "את מעדיפה שאני יעשה את זה?" חייך אלי ג'וש והרים את הסכין, הוא שם כפפות פלסטיק לבנות וניסה להקשיב למה שהמורה אומר, הנהנתי והרגשתי איך ידו נוגעת בידי, אני יכולה להישבע שהרגשתי זרם חשמלי נוגע בי, שוב.
הוא הרים את עיניי ובהה בי כמה שניות, "איכס.." הוא צחק וחייך אלי. ככה המשיך כול שיעור מדעים, בצחקוקים ובהרבה איכס, נגמר השיעור "ווהו צלצול בחיים שלי לא שמחתי לשמוע צלצול ככה." הרמתי את ידיי והתמלאתי בתחושת ניצחון. יצאתי מהכיתה וראיתי את לוסי, "שלום לך." חייכתי וסלסלתי את שערי על אצבעותיי "הי," היא נאנחה והמשיכה. "סורי על מקודם.." "סולחת." חייכתי אליה, "טוב.. את באה?" "כן ברור.. לאן?" "לארוחת צהריים." היא משכה בכתפייה ורצה, "חכי לי!" צרחתי ועקפתי המון אנשים, הגענו לחדר האוכל.