רצח תמים.

זה היה בשעת לילה מאוחרת, הסמטה הצרה סגרה על שני הנערים. ערפל אפור כיסה את הרחוב החשוך. שחור הכל שחור, מלבד ניצוץ קטן של אור הירח שבצבץ מבין העננים האפורים שכיסו את השמיים הכחולים.
הנער המבוגר מבניהם החזיק בידו סכין חדה ומשויפת, מסתובב סביב הנער הצעיר העונה לשם סטיב. סטיב כולו מלא בפחד ואימה. חושש מחייו שיגמרו בדקירה קטנה. גופו השתתק ואפילו את ידיו לא הצליח להזיז.
ידיו של הנער הבוגר אחזו בסכין קרוב אל גרונו של הנער, הסכין חדרה עמוק תחת עורו. צווחה ניסתה להימלט מפיו. ללא הצלחה, הסכין יצא מגרונו בעודו נופל על הרצפה מדמם. והסכין נפלה לצדו. אך זה לא הסוף, עדיין נפש חיה בתוך סטיב.
הנער המבוגר ששמו ג'ים מיהר להרים את הסכין מהרצפה ולאחוז בה בחוזקה. סטיב השתנק על הרצפה, כולו כאוב חושש מחייו.
ג'ים רכן אל הנער מוחו מעורפל, תפס בקצה המכנס של סטיב ומשך כלפי מעלה, חושף את רגלו. הוא תפס בסכין דוקר את רגלו ומעביר אותה לאורך. צעקת כאב חזקה נמלטה מפיו של סטיב. משתטח על הרצפה מדמם מגרונו ומרגלו. רחמיו של ג'ים עלו בו והוא החליט לסיים עם הנער אחת ולתמיד. תופס בחוזקה בסכין, מסובב את סטיב על גבו. ודוקר עמוק בליבו.
הרחוב שקט, אף נפש חיה לא ידעה מה הולך בין השניים. נשמתו עזבה את גופו. עכשיו הוא ללא רוח חיים, דומם כפסל.