כול הזכויות שמורות למחברת הסיפור.

צילה ר.

שומר הביצה

13/02/2012 723 צפיות 9 תגובות
כול הזכויות שמורות למחברת הסיפור.

צילה ר.

שומר הביצה!

הכול התחיל אני חושב עוד אז כשהתנדבתי לסעוד אנשים בגיל הזהב.
היום לא אומרים זקנים זה לא מכובד.
מהכיתה שלי רק אני התנדבתי החנון של הכיתה, ככה הם כינו אותי אבל לי זה לא היה החפת חוץ מזה זה היה זה או לשבת אם אימא והחברות שלה ולשמוע אותן מרחלות בזמן שהם משחקים ברי'ץ, מי שלא יודע אז ברי'ץ זה משחק קלפים מתארים לכם בחור בן ארבע אשרה יושב בין….
אני חושב שהבתר על הדימוי הזה, זה לא נעים אפילו לי.
גם אם הלחש את זה תעבור לי צמרמורת בכול הגוף.
אז ככה אני מתנדב והביתה חוזר כשאימא גומרת את משחקי הקלפים.
שלא לדבר על העובדה שהזקנים היו מאוד שתקנים הרוח נשמעת בקול רם יותר.
היה שם אחד נוחצ'ה קראו לו היה בו משהו שמעולם לא יכולתי להסביר, הוא תמיד אבל תמיד היה לבד, מעולם לא ראיתי אצלו מבקרים.
האחות אמרה שהוא גלמוד לגמרי ואם זות הוא הרחיק את כולם ומאוד השתדל להיות לא נחמד.
הייתה ילדה אחת מהכיתה הסמוכה לשלי היא הייתה המקובלת של הכיתה בה' הידיעה שלקחה על עצמה את נוחצ'ה לאתגר, היא ראתה אותו כשליחות מלמעלה.
מלמעלה??
נו באמת…
עמדתי שם ליד הזקנה שהצמידו לי ועקבתי אחריה, בשמלה וורודה וזר וורדים אם ראש מורם כזה סנובי.
אני לא יודע מה הוא אמר לה אבל תוך שתי שניות בדיוק עקבתי אחר חיוכה שנמחק מהפנים, עוד שני שניות וענייה נפערו ככה שבלילות האחרונים סבלתי מסיוטים בתור תופעת לוואי.
בשנייה נוספת הסמקה כבדה עלתה על לחייה וכשמחוג השניות עבר סיבוב שלם של דקה היא זרקה את זר הוורדים תוך כדאי שהיא צורחת אימים ונושאת את רגליה משם.
מעולם לא ראיתי אותה שם בשנית ולא בזמן הקרוב בבית הספר, שמעתי שהיא עוברת טיפול פסיכולוגי מכיף מה שזה לא היה…
אבל דבר אחד בטוח מה שזה לא היה, מה שהוא לא אמר לה באותו היום היה כול כך מסעיר שכשראיתי אותה שוב לא הכרתי אותה.

המשך יבוא

כתבה צילה ר


תגובות (9)

שלום צילה,
הסיפור שלך נהדר! מאוד אהבתי את קצב העלילה המרתקת, אבל יש לי מספר הערות.
קודם כל, כשדמות אומרת משהו, נוסיף מרכאות "ככה." עם ניקוד בתוכן, בהתאם להמשך המשפט.
בנוסף, הפסיקים והנקודות שלך נמצאים (לדעתי) במקומות שגויים, והייתי ממליצה לך לעבור על זה.
דבר נוסף, הוא שאני חושבת שהסיפור מסופר בשפת יום יום, ולכן מאוד קשה להגדירו כמפחיד או מרתיע. הייתי פשוט ממליצה לך: תכתבי בסגנון שונה, נסי להיגרם לדברים להישמע מפחידים.

אבל, אני כן חייבת להודות שהרעיון מאוד מוצלח, והביצוע פשוט צריך מעבר נוסף.
כל הכבוד! תמשיכי ככה!

ממני, ליסה.

14/02/2012 08:52

הסיפור מצויין, וגם הסוף יפה (חחח) אבל לא מפחיד.

16/02/2012 05:28

תודה לכם שהגבתם אני מאוד מוקירה את דעתכם ושומרת אותם אצלי בתיקיה מיוחדת.

19/02/2012 23:30

יפה ולסעוד זקנים? כמו לאכול אותם?

19/02/2012 23:43

שלום לך לא מגלה ותודה מקרב לב על תגובתך שלקחתי לצומת לבי ואף בדקתי שהכן אין שגיאה ואני שמחה לבשר לך שאין לסעוד זה אומנם סעודה כמו אוכל אך כשאומרים לסעוד זקנים הכוונה היא בעזרה בצורכי היום יום.
אבל אני בהחלט מוקירה את חוש ההומור.
צילה ר.

19/02/2012 23:56

דרך אגב… נסו את סייקו של יומן.
הצפה לשמוע דעתכם.

19/02/2012 23:58

אמלה הסיפור מפחידד אבל לא מידי תמשיכי לכתוב

20/02/2012 01:39

בקר אור צילה יקירתי אהבתי מאד את הסיפור שלך הוא פשוט מושלם מצטרפת לתגובות הנ"ל ומבקשת כי תמשיכי דחוף ביותר תודה ממני בקי ♥♥♥♥♥

20/02/2012 01:47

תודה לכן מקרב לב.

20/02/2012 02:35
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך