מה החברה גורמת לנו להיות

אפרודיטה 11/04/2012 943 צפיות 3 תגובות

כולם לא יודעים מה עובר לי בראש : במה אני חושקת, מה אני אוהבת, במי אני מאוהבת.
אף אחד לא יודע שכבר התחלתי לחשוק בדם הנוזל מורידי אוו של אחרים.
אני אוהבת את המוות אני מאוהבת בו אני רוצה אותו לעצמי אבל אז אני גם מקרבת אותו לאחרים כזה מה שעושה לי את החיים.
אני רוצה למות כדי להוריד את המוות ממני ומכל סובבי לתת להם לחיות את החיים, אם יש בכלל חיים.
זה שאני נושמת לא אומר שאני חייה זה שאני מדברת לא אומר שאמרתי הכל בראשי.
אני מחכה עד שמישהו יבין מה באמת כואב לי בפנים עד אז אני מתה מבפנים ומחכה למות מבחוץ

על החתום הילדה שאף אחד לא מבין או אכפת..


תגובות (3)

וואו! פשוט וואו! זה קטע פשוט מדהים! אהבתי מאוד!

11/04/2012 14:33

זה ממש יפה, אבל המוות הוא תמיד רעב לעוד, בך זה יתחיל, אבל איך תוכלי להחות בטוחה שהסתיים?
טוב אני סתם אומרת, אני לא באמת מבינה מה עובר עלייך, בכל מקרה את כותבת יפה ובהצלחה בהכל.
זכרי: מה שלא הורג – מחשל. המשפט הזה מלווה אותי במצבים הכי קשים ואין נותנים לאדם ניסיון שלא יוכל לעמוד בו…
סליחה אם חפרתי 3>

11/04/2012 15:44

וואו זה מלחיץ ומפריד ואת לא היחידה שמרגישה ככה.. (מניסיון..)
דרך אגב ל-LIAT808 המשפט לא מהסידרה סמולוויל?

01/10/2012 13:41
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך