משלי הנבוכים. המכונית

אלון 11/07/2012 1239 צפיות 3 תגובות

היו היה בארץ רחוקה איש עשיר מאוד. והיה לו חבר שהוא אהב אותו מאוד והיה לו כמו אח. היה החבר עני מרוד. לימים, עבר החבר העשיר לעיר רחוקה עד מאוד, ומשם היה שולח לחברו העני מכתבים ומספר עד כמה מתגעגע עליו, וכמה חפץ שיהיה קרוב עליו. העשיר החליט לתת לו לחברו העני מתנה מיוחדת במינה: קנה העשיר מכונית מפוארת וחדישה לחברו העני, ושלח לו לעיר הרחוקה שבה היה חיי העני. יחד עם המכונית שלח לו העשיר לחברו העני את הוראות ההפעלה של המכונית וספר חוקי התנועה המכונה "טעאוריע". שלח העשיר לעני מכתב ובו כתב:
"חברי היקר. יודע אני שחפץ אתה להיות קרוב אלי ועד כמה אתה מתגעגע אלי. גם אני חפץ בקרבתך, ולכן שלחתי לך מכונית מפוארת זו שקניתי בעבורך. בעזרתה תוכל לראות אותי לעתים קרובות ככל שתחפוץ".
שמח העני לקבל מתנה כה יפה וכה יקרה מחברו העשיר. שקד ימים ולילות בללמוד את הוראות ההפעלה של המכונית ואת ספר "טעאוריע" ששלח לו העשיר יחד עם המכונית. בכל פעם שישב ללמוד שמחה הייתה אוחזת בו, כי הרגיש בקרבתו של היום שבו יוכל לצאת אל המסע הנחשק, וסוף סוף יפגוש בחברו העשיר. לבסוף, כשזכר כמעט בעל פה את שני הספרים, נכנס למכונית והחל בנסיעה.
תענוג רב היה לעני לנהוג ברכב המפואר. יום שלם הוא נסע ברכבו החדש, אך לאכזבתו לא הגיע לעיר שבה היה גר העשיר, אלא טעה בדרך ולבסוף שב על עקבותיו.
העני היה עצוב ונבוך. הוא לא ידע מה לעשות ומה לחשוב, הרי חברו העשיר ששלח לו את המכונית וגם את ספרי "הוראות ההפעלה" ו"טעאוריע", כתב שבעזרת כל זה הוא, העני, יכול להיות יותר קרוב עליו, ולראותו בכל עת שיחפוץ.
בהתחלה, החליט העני, שאולי עצם הנסיעה עצמה אמורה לקרב אותו אל חברות העשיר, וזאת הייתה כוונת דבריו, הרי כל פעם כשהיה נכנס למכוניתו החדשה, באמת היה נזכר בחברו העשיר ובגעגועיו עליו. ואז, החל העני לנסוע במכוניתו החדשה כל יום שעות על גבי שעות כשהוא עובר אלפי קילומטרים, בלנסוע מסביב לעיר מגוריו.
תהו העוברי והשבים ושאלו לפשר המעשה. השיב להם העני, שכך מתקרב הוא לחברו העשיר שממנו קיבל את המכונית, וכי כל פעם שנוהג הוא במכוניתו, על ידי זה נזכר בחברו העשיר ומרגיש בקרבתו. אמרו העוברים והשבים: "הלא רק עני אתה אלא גם כסיל אתה אם מעלה אתה על דעתך שכך תגיע לחברך".
עוד זמן מה המשיך העני בנסיעותיו מסביב לעירו, אך לבסוף הסכים עם עוברים ושבים שמעשה זה לא קירב אותו אפילו סנטימטר אחד לחברו העשיר.
החל העני לחשוב והרהר בליבו שמא רימה אותו חברו העשיר ושם אותו ללעג וכלס בעיניי העוברים והשבים. הרי עשה את כל מה שדרש ממנו העשיר במכתבו אליו: למד את ספר "הוראות ההפעלה" של המכונית המפוארת, למד את ספר "טעאוריע" וגם נסע קילומטרים רבים, אך הכל ללא הועיל. כמו שהיה העני רחוק מחברו העשיר, כך גם נשאר.
כעס העני, והחל ללעוג לחברו העשיר. אמר: "שמא הוא לא אהובי אלא שונאי, וכיוון שרצה שלא אפגשהו לעולמים שלח לי את מה ששלח, בתקווה שאהיה עסוק במילויי רצונו, וכך יימנע ממני לבוא לראותו! הכל שקר וכזב וחסר תכלית. מי בכלל צריך כזאת מכונית?"
הזניח העני את המכונית, ואפילו להסתכל עליה לא רצה. שם את ספר "הוראות ההפעלה" וספר "טעאוריע" על המדף והחל לחיות כאחד העם. כעבור זמן מה, שבו געגועיו אל חברו העשיר, אך עדיין הייתה מבוכה בליבו של העני, כיצד יוכל להגיע לראות את חברו?
שמע העני שיש חכם אחד בעיר, שיודע תשובות לשאלות רבות. הלך העני אל החכם, אולי יש עצה בפיו כיצד להגיע לחברו העשיר. בא ושאל:
"אומרים שאיש חכם אתה, אם כן, שאלה לי אליך".
"שאל את שאלתך",- השיב החכם.
"האם מכיר אתה את חברי העשיר הגר בעיר פלונית הרחוקה?"
"לאו", – השיב לו החכם.
"אם כן, לא תוכל לסייע בעדי, הרי אליו חפצה נפשי להגיע".
"וכבר ניסית?", – שאל החכם.
"ודאי וודאי",- השיב העני, – "ברוב אהבתו עלי, שלח לי חברי העשיר מכונית מפוארת, וגם ספר "הוראות ההפעלה" וספר "טעאוריע". וגם מכתב שלח ובו כתב שכל אלה יעזרו לי לראותו ולהיות בקרבתו. ועשיתי את כל אשר ציווני, אך ללא הועיל".
"איני מכיר את חברך",- השיב לו החכם, – "אך יודע ללמדך, איך להגיע לעיר מגוריו".
נתן לו החכם ספר "אטלס דרכים", והעני הודה לו מקרב ליבו, שב שמח וטוב לבב אל ביתו. בטרם פתח העני את האטלס, הוא נחרד בליבו. תמה העני, אם חברו העשיר לא שלח לו ספר כזה עם שאר הספרים אשר שלח, אולי היית כוונתו שמעבר למה ששלח שום ספר אחר לא נדרש?
לבסוף חלפה לו המחשבה הרעה, והעני החל לעסוק בלמידה. למד מה זה מפה ואיך להבינה. למד שמות הארצות ושל המדינות. וגם על חישוב המרחקים בין שתי המקומות. לאחר שהשלים את לימודו, תדלק את המכונית והחל בנסיעתו.
כשנפגשו העני והעשיר, לא היה קץ להתרגשותו של העני, וגם העשיר היה שמח שחברו סוף סוף הגיע לבקרו.


תגובות (3)

חחח אם היו מספרים לי את הסיפור הזה ביום שישי בערב, כלומר בארוחת שבת הייתי בטח כל הזמן חושבת על הסיפור הזה…
זה מסוג הסיפורים שאני תמיד חיפשתי כאן.
סגנון הכתיבה, השפה, המחשבות, כל כך עממי!!
נפלא:)

11/07/2012 12:14

במאמר השלישי, בפרק י"ח במורה הנבוכים, ועוד במקומות רבים, רמב"ם טוען, שאי אפשר להגיע להבנת הבורא, ללא ידיעות רבות שמקורן לאו דווקא בתורה, כמו מדעי הטבע, אסטרונומיה, פיזיקה ופילוסופיה (אריסטו)

11/07/2012 12:53

גם אני ההיתי שמחה לפגוש תעשיר תכירי לי אותו בלונדינית אם עיניים כחולות ניגמר לי אנשים לכייס
סתםםםםםםםםםם עובדים עלייך באמת יפה וזה לא סתםםםםםםםםםםםםם

11/08/2015 03:50
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך