המעודדת
אני יודעת שזה קצת מוזר לכם שרגע אחד אני מדברת בתור הסופרת הבלתי נראית שכאילו עדה לכול המתרחש ורגע אחד אני כאילו ג'ון אבל זה היופי בסיפור. מקווה שתהנו!

Revolution פרק 4

המעודדת 23/11/2013 990 צפיות תגובה אחת
אני יודעת שזה קצת מוזר לכם שרגע אחד אני מדברת בתור הסופרת הבלתי נראית שכאילו עדה לכול המתרחש ורגע אחד אני כאילו ג'ון אבל זה היופי בסיפור. מקווה שתהנו!

ג'ון רצתה בכול מעודה להיות גיבורה ולא להישבר אבל היא פשוט לא יכלה לא לבכות. היא בכתה בשקט ודמעות חמות זלגו על לחיה שהיו מלוכלכות.
"שלום לך" אמר גנרל קרבר. זיהיתי אותו. התלבטתי אם לשחק אותה תמימה או יודעת הכול. החלטתי שנראה קודם מה קורה עם ילדה תמימה.
"מה אתה רוצה.. ממני" שאלתי בפחד גלוי לעין. הגנרל צחק והסתכל עלי. לאחר מכן הוא הנהן לאחד החיילים.לפתע מגע קר נגע בגרונה החלוש של ג'ון.
-מוקדם יותר באותו היום-
"אה!" צעקה ג'ון בחוסר אונים בעוד היא נופלת אל האדמה המלוכלכת ומתנגשת בכול עץ אפשרי.
לבסוף נחתה ג'ון על האדמה הקשה מלאת העלים היבשים שדקרו אותה.
ג'ון נאנחה בכאב וקמה לכדי ישיבה.
היא הסתכלה על המקום ונתקפה בהלה. "איפה אני" שאלה את עצמה והסתכלה סביב על העצים והאבנים שלא מסרו לה יותר מידי מידע.
עברו כעשר דקות עד שהיא התאוששה.
האי קמה והתחילה ללכת, מנסה להיזכר מה קרה.
לפתע שמעה צעדים מאחוריה וכרכרות וסוסים. היא קפצה אל תוך השיחים הנובלים והתחבאה שם. "תמצאו את ארון!" שמעתי איש צועק. הוא נשמע חולה ולחוץ.
"אוזל לנו הזמן!" צעק שוב. "כן אדוני!" צעקו החיילים שלו והלכו לחפש את האיש המסתורי.
ג'ון התנשפה בפחד בשקט, מסוגרת בתוך עצמה פיזית.
לאחר שהיא הייתה בטוחה שהם כבר עברו אותה, יצאה מתוך השיח וראתה חבורה קטנה של אנשים. שני גברים ושתי נשים. אחת מהן צעירה. ג'ון חזרה בשקט אל השיח והתבוננה בהם.
לפתע שמעה מאחוריה נהמה. היא רעדה, נשימותיה נהיו כבדות ולאט לאט היא סובבה את ראשה, מקווה שזה לא אמיתי.
מאחוריה הייתה לביאה.
ג'ון קמה לאט לאט לא מתיקה את עיניה מהחיה הטורפת.
הלביאה התקרבה אליה עוד ועוד. "מי שם?" שמעתי אישה צועקת. המשכתי ללכת בשקט ככול שאני יכולה וירדתי מהגבעה. לפתע מעדתי והתחלתי ליפול מהגבעה התלולה. לביאה קפצה לעברי ושיניה נחשפו, מאימות לקרוע את בשרי.
מבט של אימה נוצר על פני. חץ פילח את האוויר ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הלביאה הייתה מתה.
"את בסדר?" שאל אותי האישה.
עדיין הייתי מבוהלת עד מוות, אך הנהנתי לחיוב.
"מי אתם?, שאלתי בקול רועד. בנשים הסתכלו אל גבר אחד. "אני אומר שנהרוג אותה" אמר הגבר השני. "נו בחייך בס" אמר הגבר הראשון.
"מה?, שאל. "אני רק אמרתי מה שאני חושב שנכון לעשות. אנחנו לא יודעים כלום עליה"
"היא רק ילדה במי היא כבר יכולה לפגוע?" שאלה האישה הצעירה שבמבט שני נראתה בעצם כמו נערה.
"מיילס, אי אפשר להשאיר אותה כאן לבד. אתה יודע שטרומן והורן יהרגו אותה בשנייה." אמרה האישה המבוגרת יותר.
האיש שככול הנראה נקרא מיילס הסתכל על האיש ששמו בס.
"שיהיה ברור שאני לא עושה בייביסיטר ליותר מילדה אחת" אמר והסתכל על הנערה.
"אתה לא צריך לעשות שום דבר בס. רק לקיים את החלק שלך בעסקה" אמר מיילס.
"קדימה צ'ארלי, מצאת את העקבות?" שאל בחוסר סבלנות מיילס.
"אתה רוצה לנסות בעצמך?" ענתה לו בעוקצנות. מיילס גלגל את עיניו.
"כן מצאתי אותם" נאנחה הנערה והתחילה ללכת.
מיילס, בס והאישה הלכו אחריה.
"את באה?" שאלה אותי האישה.


תגובות (1)

הסיפור ממש יפה!

26/11/2013 01:27
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך