היום הבלתי נשכח

התעוררתי לקולות השעון המעורר עוד יום רגיל ככה לפחות חשבתי..
כמתי והתחלתי להתארגן לבית הספר אמא השאירה פתק שהיא לו תוכל ללקחת אותי היום אז אני יצתרך ללכת ברגל בסה אני מתה להוציא כבר רישיון נהיגה .
אז קצת על אצמי קוראים לי דניאל אני גרה באשקלון , אני לומדת בכיתה י ואני מצתיינת בלימודים לחברה הכי טובה שלי קוראים אור ואנחנו חברות מהגן האמת שהיא החברה היחידה שלי בגלל שאני לא כזאת מתחברת לאנשים אני נראית די טוב הרבה פעמים אנשים ניסו להתחבר אליי בבית ספר אבל אני פשוט לא חברותית ואני מעדיפה להשקות את הזמן של בלימודים.
הגעתי לבית הספר באיחור היה רשום שהכיתה במעבדה הלכתי למעבדה אוי בסה היה שם את
המורה המחליף הוא תמיד הלחיץ אותי . דניאל , קול קטע את מחשבותי כן המורה , עוד פעם את מאחרת
פעם הבאה את תצתרכי להשלים את השעות אחרי הלימודים מצטערת המורה אמרתי ובאתי לשבת במקום הרגיל שלי בשורה השניה אבל הוא היה תפוס שיט חשבתי אני יצתרך לשבת בסוף. רק לא ליד איתי י אתי הוא הילדד המרדן של הכיתה פעם הינו חברים טובים אכשיו הוא רק צוחק אליי שאני ילדה טובה מדיי דניאל אמר המורה יש לך מקום פניו ליד איתי לאא הסתכלתי לעברו הוא חייך חיוך זדוני והרים את הגבות
התישבתי במקום הסתובבתי לאיתי ואמרתי לו שבשעה הקרובה אין לי שום כוונה לדבר איתו
ושאני מצפה ממנו לאותו יחס בטח בטח הוא אמר בלגלגנות ואז הוא התחיל ללעוס לי מסתיק בקולי קולות
לשיר לי באוזן אני שונאת אותו ואז פתאום נשמעה אזעקה ואז התחיל הבלעגן כול התלמידים רצו והמורה ניסה לשב להרגיע אותם ואני האיתי יותר מידי בהלם לא יכלתי לזוז דניאל צעק איתי בואי מהר צריך לזוז דניאל צעק שוב אבל אני הייתי יותר מידי בהלם דניאל צעק שוב ואז הכול החשיך……