הסוס האדמוני – פרק 3

החבר הכי טוב שלי במצב אנוש, ואם לא אמצא את התרופה הוא ימות!… יהיו לי ריגשי אשם לכל החיים, אני חייבת למצוא את התרופה! חייבת למצוא…
חפרתי מהר באדמה עד שידי נשרטה ממשהו.
למרות הדם שזלג מאצבעותי לא הפסקתי, והמשכתי לחפר כדיי לראות מה זה היה.
וכן, זה היה הבקבוק של התרופה!
"חוזרים לווטרינר! מצאתי את התרופה!" קראתי לאבא.
נסענו מהר ככל יחולנו, גם ככה הווטרינר נמצא בצפון הארץ.
הגענו, לב הסוס עדיין פעם והוא עדיין נשם אך נראה סובל.
ניסתי לפתוח את הפקק של התרופה ולא הצלחתי.
"בבקשה תפתחי…, אני אעשה הכל אם תפתחי ותרפי אותו… בבקשה אני רוצה שהוא יחיה…" אמרתי מלאת דמעות.
הדמעות חילחלו אל המקום הקטן בין הפקק לפי הבקבוקון וגרמו לפתיחה להיות קלה יותר.
הצלחתי לפתוח את הבקבוק!.
כולם היו בהלם, נתתי לסוס לשתות את התרופה, וראיתי שלאט לאט, הוא מצליח לעמוד ואז הוא התקרב אליי ושם את ראשו על צווארי.
חיבקתי אותו חזרה, והזמנו גרר שיקח אותו יחד איתנו לחווה שלנו.
הגענו לחווה, נתתי לסוס שלי תפוח אדום וגדול, הסוסים של אחי הגדול ואחותי הקטנה קינאו, אז הבתי להם תפוחים ירוקים, כדי להבדיל את האהבה שלי אל הסוס האדמוני שי.
~~~~~~~~~~למחרת~~~~~~~~~~~
קמתי בבוקר יחד עם אחיי ויצאנו לרכוב על הסוסים, אני רכבתי על הסוס האדמוני והבריא שלי, רכבנו עד הים וחזרה, ממש אהבנו זה את זו.
כשהיינו בים צפינו באיך השגלים מתנפצים על החוף, איך מדוזות נופלות גם הן על החוף…
אבל אז, נתקלנו בבעיה נוספת.