כי אני יודעת שאת חברה שלי

"יש לי הפתעה," אמרה חברתי הטובה ליאור והושיטה לי, להילה ולמיקה מפות של החצר הקדמית של בית הספר. כן, ליאור היא חולת טבלאות, היא מאוד מסודרת. "עוד מפה? מה הפתעה בזה?" אמרה מיקה באנחה. "לא טיפשונת," גיכחה ליאור. "תעקבו אחרי ההוראות במפה ואז תגיעו להפתעה…". גילגלנו עיניים אחת לשנייה."אין לי כוח לכאבי ראש , אני לא בנויה לדברים האלה"אמרה הילה ."כן, גם לי" אמרה מיקה. לי אין לב כדי לעשות את זה לליאור, אני הרגישה שבחבורה. נשארתי לבד. "בטח גם את רוצה ללכת. נכון מור?". שאלה אותי ליאור."א-אני…" היססתי. לא. אני לא אגרר. אני לא אחת שנגררת. נשמתי נשימה עמוקה ולקחתי את המפה מידה של ליאור. חיוך מתוק ושמח נפרס על פניה המתוקות של ליאור. שמחתי שאני גרמתי לחיוך הזה . בחנתי את המפה בזריזות . זה השיח , זה הביניין זה המגרש… זיהיתי כל חלק וחלק. החלתי ללכת לנקודת ההתחלה. היה צילצול- מבחן בחשבון. "אוי לא!" אמרה ליאור והחיוך המתוק שלה התהפך. "מה קרה?" שאלתי אותה בדאגה. "אני לא יודעת את החומר!" ענתה, ודמעה זלגה מעינייה. ליאור היא תתלמידה מאוד חרוצה שמשקיעה בלימודים ושואפת רק לטוב. חשוב לה שיהו לה ציונים גבוהים. ניחמתי אותה כאשר אמרתי לה "אל תדאגי, את חכמה, אני בטוחה שתצליחי להתמודד עם זה…". החיוך חזר לפניה. היא חיבקה אותי חזק חזק, הילדה שקפצה כיתה והתחברה דווקא אלי. שמחתי שיש לי כזאת חברה. כאשר היה צילצול להפסקה התחלתי ללכת בעקבות המפה. נקודת ההתחלה הייתה ליד הספסל. הדרך התקדמה לאט לאט בשביל.למגרש, לשיח, לביניין ולעצי התפוזים. שם היה האיקס. התחלתי לחפש סביב העצים כשלפתע ראיתי קופסא גדולה שכדי לפתוח אותה היה צריך להזין קוד בעל 4 ספרות. לא ידעתי מה יכול להיות הקוד. הפכתי את המפה והיה שם רמז; 'קוד, של חברות. רק שלנו. כשהצרפתי לכיתתכם…'. היה צילצול וכל שיעור הסטוריה חשבתי על הרמז. צילצול לסוף היום- הלכתי לעצי התפוזים. ידעתי מה הקוד. כשליאור הצטרפה בתחילת שנה שעברה מכיתה ג'2 לכיתה ד'3, הושיבו אותה לידי. הילה ומיקה היו חברותי הטובות והן לא התחברו אליה. הייתי צריכה להכיר לה קצת את החומר. התחלנו בגימטרייה, שתמיד בכיתה ד' חוזרים על זה. התחלנו מא', ואז ב', ג', וד' וכשרצינו ה' היה צילצול. היא ידעה את חומר זה ממש טוב. א'- 1 ב'-2 ג'-3 ד'-4. זה היה הקוד. הקופסא נפתחה והייתה שם הפתעה רק למישהי אחת. מהקופסא כפצו בלונים רבים המעידים על חברות טובה, וקשורים יחד. התרגשתי. למחרת שאלתי את ליאור למה ההפתעה הייתה רק למשהי אחת. היא ענה לי:" כי ידעתי שהילה ומיקה לא ירצו. הן לא באמת חברות שלי, רק את♥". דמעה זלגה מעיניי. כן, גם היום, כשאני בת שלושים ומחר יהיה יום הולדתה ה-29 של ליאור, אנו חברות הכי טובות♥♥♥