חבורת קיטש'! ♥5
"איזה יופי! יוצאים לטיול!" מרי קפצה בשמחה ושיער הגלים החום שלה קפץ ושמח גם הוא.
אלן התקרבה עליה עם סלסילה כבדה עמוסה בציוד.
"אם את רוצה שנצא, אז בואי תעזרי!" אלן הניחה את הסלסילה על השולחן והשיטה קבוצה שערות מאחורי אוזנה. היה לה שיער בלונדיני כהה והיא הייתה גבוהה עם מבט חכם כזה.
מרי לקחה את הסלסילה והיווכחה לדעת עד כמה היא כבדה. היא רק הסתובבה ונתקלה בפול. החבר הקרוב של הבנות שתמיד לבש ג'ינסים וחולצות כפתורים עם סווצ'רט דק מעל. כל הבנות אהבו אותו, בעיקר כי הוא היה נחמד, מצחיק (ואל תגלו לאף אחד) גם חתיך.
"הרשי לי" הוא אמר למרי ולקח את הסלסילה מידיה.
"ממ..תודה" מרי הסמיקה ויצאה אחריו לחצר. שם הייתה לוסי, חברתם השלישית, שניסתה בכוח לקפל את האוהל שלהם.
אלן ומרי באו לעזור לה והעמיסו יחד את האוהל המקופל אחרי שפול סיים להעמיס את השאר הציוד.
"קדימה!" אמר פול והתיישב מול ההגה בעוד שני הבנות יושבות מאחורה ושומעות מוזיקה דרך אוזניות ואלן קראה ספר במושב שלצד הנהג.
לוסי הביטה דרך החלון וראתה את ההשתקפות של עצמה. היא הייתה עם נמשים ושיער תלתלים בצבע נחושת מבריק. מלבד זאת שהיא הייתה קצת פחות גבוהה מאלן אבל בכל זאת- מרי הייתה הכי נמוכה. נמוכה, אבל עם חיוך תמידי.
"מתי נגיע?" היא שאלה אחרי כמה דקות של האזנה לשירים.
"אנחנו כבר שם" ציין פול ופנה עם הרכב ונכנס לתוך שביל שהוביל לתוך יער מחנאות.
אחרי כמה זמן, הוא החנה והם יצאו החוצה ופרקו את הציוד שלהם באמצע קרחת יער עם נהר שזרם לא רחוק משם.
"איזה כיף! אנחנו נאכל מרשמלו! ונשיר שירים! ונדוג! ונישן באוהל! ו.."
"מרי!" צחקה אלן מההתרגשות הבלתי פוסקת של חברתה.
"מצטערת" מלמלה מרי ובאה לעזור לבנות את האוהל.
"ועכשיו, הגיע הזמן לסיפורים מפחידים!" אמר פול והדליק את הפנס שלו.
שלושת הבנות התכרבלו בתוך שקי השינה שלהן, קצת עייפות וקצת מתרגשות מכל היום שבו הם בילו יחד.
עכשיו, כבר היה לילה וכעת היה תור פול להחליט מה תהיה הפעילות הבאה שלהם.
"מישהי רוצה להתחיל?" הוא שאל. לוסי הרימה את ידה ופול הושיט לה את הפנס.
"אז ככה..זהו סיפור אמיתי על רוח רפאים שהצליחה לצאת מתוך הקבר שלה למרות האזהרות של מלך השאול!"
"לוסי! אל תעשי את זה מפחיד מידי!" צייצה מרי מתוך השק שינה שלה.
"אל תדאגי מרי, אני אחזיק לך את היד" פול חייך והתיישב לידה.
"אז בעצם, תספרי את כמה מפחיד שבא לך" היא חייכה בשביעות רצון והתכרבלה לצד פול.
לוסי גלגלה עיניים והמשיכה:" הרוח כל כך התגעגעה לגוף משל עצמה, שהיא יצאה מהקבר, בלילה ללא ירח, וחיפשה את הקורבן הראשון שלה! לא עבר הרבה זמן והיא ראתה ילדה קטנה עם צמות הולכת בחוץ עם פיז'מה ורודפת אחרי צפרדע קטנה שמשכה את צומת ליבה.
"היא תהיה מושלמת!" חשבה הרוח והתקרבה חרש לילדה.
"תפסתי אותך!!!" צעקו הרוח והילדה באותו זמן ומרוב בהלה, הילדה שמטה את הצפרדע בלכדה וזאת ברחה, אבל לילדה לא היה צ'אנס לברוח!! הרוח כר תפסה את נשמתה ותלשה בכוח את הנשמה הקודמת שלה מגוף!!!!"
קול חזק של משב רוח הכה על דפנות האוהל שלהם.
"אמא!!!" מרי חפנה את פניה בזרוע של פול.
הרוח נשבה שוב אבל לפתע הם שמעו עוד קולות. משהו או מישהו הלך מחוץ לאוהל.
"אלוהים אדירים.." לחשה אלן ושמה יד על החזה שלה.
הקולות נשמעו שוב.
"ממ…מממ…מ..מה ז..ז..זה?" לוסי נרעדה.
"חכו רק דקה.." פול קם ולקח את הפנס מלוסי ותקרב באיטיות לפתח האוהל. הקולות נשמעו בשנית אבל חזקים יותר ומחלחלים יותר.
"אל תעשה את זה, פול!" מרי צעקה אבל כולם רק לחשו לה להיות שקטים.
"מה נעשה?" לוסי אמרה אחרי שהקולות נפסקו.
"הי, גם אתן מריחות את זה?" שאל פול לפתע.
כולם התחילו לרחרח את האוויר.
"נכון! זה מריח כמו…" אלן ניסתה לזהות את הריח ועצרה לחשוב.
"כמו…" מרי רחרחה.
"אז מה נעשה??" קטעה לוסי את מצעד הריחות.
"חכו רגע, יש לי רעיון!" אמר פול…
תגובות (0)