אורח של אבא

הו… בוקר טוב אבא. לא תאמין איך הייתי זקוק לעשרים וחמש דקות האלה, אני מרגיש חדש, כאילו עכשיו הפעילו אותי לראשונה.
או… אוקי, בסדר, כן, שים אותי פה, זה בסדר, אני דווקא אוהב מאוד את ה… איך קוראים להם אה? רעשנים? מה זה בכלל? אני אוהב אותם, אני אוהב את הצבעים האלה, לא בטוח אם זה הצבעים האמיתים של ה… של הצורות הרועשות שתלויות על בסיס האוהל. שמח שהשארתם את האוהל פתוח, אני אוהב לראות שאתם בסביבה.
היי, אבא? מי זה הבחור הזה שנכנס? הוא מוכר, משהו בפנים, בחיוך שנבוך ממני… או… תודה לך בחור מוכר, אני מקבל את זה כמחמאה אבל אני רק איש כמוך, קטן ולא מפותח אבל בכל זאת, אין לך ממה לחוש מבוכה, הנה, תשמע את הרעשנים שלי… אה…? מה דעתך? מה אומר? לא אומר? נבוך? נמנע? טוב… אמשיך לפענח את מטרתם, צורתם וצבעם של הדברים האלה שתלויים מעלי. הם תפוסים כזה חזק אה? אבא משחרר אותם ברגע, מוזר…
טוב, משעמם לי, מה אתה עושה אבא? מה אתה והמוכר עושים עם הפה, אילו צלילים מוזרים אתם משמיעים, הנה, גם אני יודע, דא… דא… בא.. גה.. בע… אה…? הבנתם? למה אלי אתה לא מתייחס באותה הרצינות אה אבא?
מה אותו אורח משמיע שגורם לך לשקל רגליים ולהידחק לפינת הספה? בעע… בא… אעע… לא מרגש אותך כמו אותם צירופים של חברך החדש?
מעניין… מעניין מה הצבעים האלו שתלויים מעלי, מעניין מה הצורות האלה אומרות ואיך זה תפוס כל כך חזק.
כבר כמה ימים שאני תופס ומנער את הצורה הימנית שתלויה על המוט המאוזן. ניסיתי בכל כוחי לתלוש ולקרב אותה לעיניי הבתוליות אבל כלום, כאילו אבא ריתך את זה, מוזר… אבא לא יודע לרתך.
היי… היי… אבא? לאן אתה הולך? השארת אותי עם ה… או… שלום, החלטת כן להסתכל עלי, יפה, אתה משעשע, קצת מצחיק, לא, לא… אין צורך לעשות את הטריק הידוע, אל תהיה לי כמו כל הדודים, הבנתי שאתה מאחורי הידיים, אני לא טיפש, אל תזלזל, תשקיע קצת בקסמים שלך, באמת…
יש לך בפנים משהו ידידותי, אני מחבב אותך. לא פענחתי עדיין מה אבל עוד מעט אבא יחזור ויגיד לי… אה… אולי זה בגלל שאבא התכונן אליך, נרגש קצת, הרגשתי בתנועות הידיים, ובכללי בשפת הגוף שלו, כשהלביש אותי אחרי השינה מצילת החיים שדפקתי מקודם. אולי זה כי גרמת לו להתחפר בספה כמו איזה אורי כדורי, כדרורוניים אם אתה מתעקש על השם המקורי.
ואולי סתם כי אתה חושף את הבטן ומבליט את החיוך רק כשלא רואים אותך. הבנתי, אתה נעים בסתר, גיבור העל שעושה נחמד ובורח. מסתתר מאחורי מסיכה כדי שלא יפגעו בקרובים שלך, כאילו… בחסכים הקרובים שלך… נו… עזוב. שלו, הנה, מנפנף כמו חבר, שלום איש מוכר, בוא, בוא תשמע את הרעשנים שלי, שומע? הנה אני מנער ומשקשק שתשמע, שומע? זה שלי.
למה זה לא יוצא החוצה אני לא מבין… מי נעל את זה כל כך חזק? אבא? אבא?
או… הנה אתה… היי… מה הבאת לו לשתות? זה שוב אותו משקה מהביל שמדביק לך ריח מריר של ביקורתיות? מעין ארומה מעופשת שנטמעת בפיך לאורך שעות? אוח… וגם כשהניחוחות מתפוגגים אתה ממהר להכין לך כוס נוספת, נו…
הלוואי ויכולתי גם לשתות את זה, היי… אבא? אפשר גם? אפשר גם כוס משקה כזה? לא… אני לא צריך שתרעיד את הרעשנים שנעלת אני רוצה ללגום מהמשקה החברתי שלך, אני רוצה גם להריח כמו שדה שרוף אחרי גשם.
מחזיקים את הכוסות הריקות, כן? כוסות? מחזקים אותן בידיים ללא שום הסבר, למה? אם כבר סיימת לשתות למה להמשיך להחזיק את כלי האכלה?
לא הבנתי את הטקס הזה שלכם, שומעים? שומעים את הרעשנים? אבא? אבא אתה שומעי?
אוח… מאז שבא המוכר אתה קצת מרוחק אבאל'ה. עסוק לך באיזה טקס משונה הכולל החלפת צלילים, תנועות ידיים ולגימת משקה מעופש. מסקרן למדי… כל זה מעניין אותך הרבה יותר ממני? האם הפסקת להתייחס אלי לחלוטין בגללו? לא אזכה יותר לתשומת הלב שלך? אי… כואבת לי הבטן, משהו הפך לי את הקיבה. זה בטח הבקבוק ממקודם, כן, הרגשתי שהיה בו איזה משהו שמזרז תהליכי עיכול, אחרת… אחרת מה הסיבה שאני מרגיש כמו פצצת צואה מתקתקת?
מתנצל אבא, מצטער אורח אבל האירוע שלכם חייב להיפסק בעוד שלוש, לא… סליחה, עכשיו.
אוי… זה… זה לא מרגיש מאוגד בשום צורה, זה מים, בעיקר מים, פשוט נוזלים. מוזר… חשבתי שנוזל יוצא רק מקדימה… ועכשיו הכל נוזל עלי מאחורה.
אבא? אתה מריח את החשיבות לך? אתה מרגיש את החובה שלך קוראת לך? אה? אבא? נו… לאן אתה הולך בזמן שאני מלוכלך?
שוב הוא משאיר אותי איתך, ראית איזו התנהגות? נראה לי שהוא בונה על זה שאתה תנקה אותי, תהיה מוכן.
אתה מריח אורח? לא אה… אתה ממשיך לשחק איתי את אותו משחק מחבואים ולהוריש לי את רעשנים משוחררים. כן, אני יודע שזה שלי. עזוב אותך שטויות, אם תוכל להיות שימושי אז תגיד לי רק מה הצבע כדי שאוכל להשליך את המידע על שאר הרעשנים שמעלי. גם הצורה יכולה לעזור לי מאוד.
אתה לא תורם ולא מריח, אוי… נהיה לי לח ורטוב בפלג גוף התחתון. אתה גם מרגיש את זה? אם אזוז מהר אוכל להפיץ את הריח טוב יותר, לכפות את המצב על האף הסתום של אבא.
חשוב מאוד לעבוד רק עם האגן, להזיז אותו מצד לצד ולבעוט עם הרגליים, לנסות להוציא את תוכלתי האטומה אל הבד החיצון, ככה אבא לא יוכל להתכחש עוד לזה שאני זקוק ליחס.
נו… ועכשיו אתה מריח? אם אתה מריח תגיד לאבא, תעדכן אותו שאני צריך תשומת לב כי אם הוא ימשיך להתעלם ככה אני עוד עלול להישרט מזה ולא לדעת על זה גם אחרי שאגדל.
או… לאן אתה הולך חבר? חשבתי שאתה מתחיל להבחין בניחוח המעקצץ, ראיתי אותך מחמיץ את הפרצוף, מעוות את הפנים, אויי.. האמנתי כבר שתדע להעביר את המסר נע… אי אפשר לסמוך עליך.
אבא? אבא אתה שם? אתה מריח? מה הקולות האלה שהם משמיעים ומה הצורות האלה של הרעשנים?