אז חשבתי..

חשבתי שאנחנו בני אדם, חשבתי שכולנו טועים,
חשבתי שאנחנו מבינים וסולחים.
לא ידעתי שיש לזה כזו משמעות, לא ידעתי שזה היה כל כך חשוב.
חשבתי שאנחנו בני אדם, חשבתי שאנחנו מתחרטים, חשבתי שכולנו שוכחים לפעמים.
חשבתי שזה בסדר, שהחברות שלנו חזקה יותר מהכל, אבל כנראה שבשבילך,
היא סתם עוד עלה שמתגלגל על המדרכה.
עלה שכל אחד יכול לדרוך עליו, לרמוס אותו.
לפעמים הוא לא שם לב, לפעמים סתם בשביל הכיף.
האם אתה מבין שאתה כל העולם בשבילי?
שאתה חלק בלתי נפרד ממני?
אני בלעדייך זה כמו סיר בלי מכסה,
טלוויזיה בלי שלט,
ארון בלי בגדים, ציפית בלי שמיכה.

אתה לא מבין שבלעדייך אני פשוט לא יכולה???