אין דבר כזה

ליבי מרוקן מרגשות.
גופי כבר הפסיק לקוות.
רוח מתהלכת, חסרת מנוח.
תשוש, מרוקן, ללא חיים.
אין דבר כזה תקווה, צורח קול בראשי.
אני לא עונה, אין לי מה לומר.
ידיי לא מגיבות.
רגליי נשארו שרועות על הארץ, עייפות.
הלב צמא לתשוקה, לאושר, לתקווה.
מי יתן לו את מבוקשו, אם לא אני?
עיניים פקוחות, נראות כאילו חולמות הן.
קרועות לרווחה, רק תאמינו להן.
הנשמה צווחת מרייקנות, עיזרו לה.
מתחננת, בוכה ומפרפרת מכאב.
רק מלאו אותה, היא כבר מותשת.
מפסיקה להלחם ומרפה.
כי אין דבר כזה תקווה.