אם נמות , זה ביחד

שוב , ביחד , באותו המקום השעה והתחושה
כל פעם מחדש אנחנו נפגשים כאן בדיוק
הוא מסתכל עליי בעיניו הכובשות
ומבטו חודר בי
התחלנו ללכת , לכיוון היער
נעמדנו באמצע היער בדיוק , הוא לא הסכים ללכת יותר מזה
הושטתי את ידי אליו בתקווה שהפעם זה יקרה והוא יחזיק אותה ולא ישחרר
אבל לא , הוא לקח את ידו אחורה …
זה כבר היה ברור שהוא מפחד ממשהו או ממישהו …
"מה קרה ?" התבוננתי בו ושאלתי
"אני לא יכול , פשוט לא"
הוא הפנה את מבטו לצד , כאילו פחד להסתכל בעיניי
לקחתי את ידו ומשכתי אותה אליי בחוזקה
שנינו נותרנו צמודים זה לזה , כל אחד מסתכל בעיניו של השני
"אני מצטער .." הוא אמר ודמעות זלגו מעיניו
"על מה ?" שאלתי וחיוך קטן מלא בפחד עלה על שפתיי
"אני רק רוצה שתדעי , אני אהבתי אותך ואוהב אותך תמיד …"
לא הבנתי למה הוא התכוון … הרגשתי מבולבלת כל כך …
"אני מצטער , אבל אני חייב לעשות את זה .." הוא אמר והדמעות המשיכו לזלוג מעיניו
הוא הושיט את ידו לכיסו הימני והוציא חפץ העטוף במטפחת לבנה כשלג
ובזריזות הפיל את המטפחת ארצה כאשר אותו החפץ בידו , זאת הייתה יתד עץ
"אני אוהב אותך" הוא אמר ותקע את יתד העץ בתוך ליבו .
הוא נפל על הרצפה
ולאט לאט לא הצליח לנשום יותר … זהו … חשבתי לעצמי .
עיניו נפתחו בחוזקה כסימן שלא נותרה בו רוח חיים .
הסתכלתי עליו ומבלי לומר מילה לקחתי את יתד העץ ותקעת בליבי
"אם נמות , זה ביחד ." אמרתי בלחש …
נפלתי על האדמה , הרגשתי כאילו היא שוקעת
ברגעיי האחרונים הנחתי את ידי על ידו ואחזתי בה בחוזקה , כדי שהפעם היא תישאר שם לעד …