אני בדרך כלל לא כותבת סיפורי אהבה ככה אבל… הינה

oliv 02/01/2015 842 צפיות 16 תגובות

היום ראיתי מה קרה בכיתה. נשארת לבכות בסוף היום כשהשמש כבר כמעט ירדה. זה אף פעם לא קורה לך. אז אני נשארתי מחוץ לדלת. אחרי כמה זמן כשפתחתי את הדלת צעקת עליי לסגור. אני אוהב את התוקפנות שלך. אז באתי וכפיתי את עצמי עלייך. חיבקתי אותך כשהמשכת להילחם בי, יש לך יותר מידי גאווה מכדי להראות לי דמעות.
היום אני תמיד מחכה לך ברחוב, אני יודע שאת עוברת בדיוק עשר דקות לפני הצלצול ואנחנו הולכים יחד. אנחנו צוחקים ומדברים מידי פעם.

אמרת לי שאת הולכת לאיזו מסיבה של השכבה מעלינו. ידעת שזה יעצבן אותי. שמתי את ידי על שלך והצמדתי אותך במבט הקרח שלי אומר לך לא. אבל את זחלת מתחת ונעלמת לך.
איזה אחד שם עלייך יד והעפתי אותו. גערת בי, טוענת שהתערבתי, מה שהיה באמת נכון ואני רק משכתי כתפיים כדי להמשיך לעצבן. לאחר רגע בשובבות משכתי אותך לרקוד, לפזר מלח. סובבתי אותך ונראית מבוהלת כמו ציפור קטנה. הצחקת אותי כל כך אז הצמדתי אותך אליי מביט בעינייך העמוקות. קיים שם העומק הזה רק כשמפתיעים אותך ואת שוכחת לחסות. וככה הבטתי נהנה צופה באוויר נוזל לך מהריאות ובפנים שבלחיים אדומות. הרשיתי לעצמי להביט בך בלי מסיכות, כמו היום ההוא בכיתה. היית כל כך מבולבלת. התחלתי לצחוק בכנות שוב ואז השתחררת ממני בכעס.

נעשיתי קריר כשהתיישבנו על המדרכה ברחוב וולפלוואר, את התקדמת ושמת את הראש שלך עליי. ידעתי שאת כבר לא נושמת וכבר לא הרגשתי יציב כל כך כמו קודם. את חיכית שאזיז אותך אבל פשוט נהניתי לתת לך לתהות אם אני נהנה מהמגע שלך עליי. כששמעתי אותך שואלת אם אכפת לי ממך הרגשתי משהו מוזר בחזה שלי.
"לא." השבתי לך.
ושום שריר לא זע בך כאילו נתת לכאב רגע לשקוע.
ההרגשה המוזרה התעצמה כשלא יכולתי לפסול את התהיה, אם זה כאב, על הסף.
"אל תוציאי אותי מדעתי." נזפתי בה.
הרמתי את פניה אליי.
"את יודעת שאכפת לי." קולי מאיים ומתוח.
היא לא רצתה שאסתכל אבל לא נתתי לה לחמוק. כעסתי שהיא האמינה לי כל כך מהר, חשבתי שיהיה לי אתגר או לפחות איזשהו קושי לשכנע אותה שזה נכון. או קיוויתי יותר נכון.

הופתעתי כשבמקום להמשיך להירתע, התקרבה אלי קלות. זה הרגיש כמו עצבים, אבל זה לא היה, כשנישקתי אותה. זה היה סוג של להט שונה. כי רציתי, רציתי להרגיש את זה, רציתי להרגיש אותה, כי רציתי להבהיר כמה שהיא שלי. אנוכי אימפולסיבי ומכור תענוגות, ולא הספקתי להתעשת.
היא התנתקה מעט, כדי לנשום טוב כנראה, כשפניה סנטימטר משלי. ידעתי שהקירבה שלי אליה משגעת אותה.
"אני לא יודע מה אני אעשה לך." מלמלתי בקור.
ראשה זז מילימטר אחורה.
"אני רוצה אותך במובנים שאת לא יכולה לתת." קרבתי את פני קרוב יותר אליה כדי שלא תחשוב על להרחיק אותם.
ההבנה חלחלה מעט ואז גנחתי.
"אני רוצה את כולך." קולי נותר בלי רגש, יודע שהיא מפחדת אך להוטה כמעט כמוני.
"עכשיו." הוספתי והסברתי לה.
עוד שתיקה שעברה כרגע, כשהרגשתי את המחשבות שלה זורמות ומקפצות.
הנחתי שהיא תציע לקחת דברים לאט. שאקח אותה לנשף ושנצתלם ויהיה נחמד. אני אסכים רק בתנאי שהיא לא תדחוף אותי לעשות שטויות, כמו להתקרב אליה יותר מידי, כמו עכשיו. ושלא תגיד דברים מטופשים כמו ש'לא אכפת לי'. אני לא אשלוט בתגובה שלי.
"אתה תעזוב." סיפרה לי.
גנחתי מכאב, כעבור רגע תפסתי שוב בפניה, בעדינות כועסת, מעלה אותה אליי, רוכן מעליה, דוחף את פני ככה שתסמיק מחום להט כעס עיניי ולא תוכל לנשום.
"יקירתי הגידי לי את האמת, האם אני נראה כמו בן אדם שיכול לעזוב בכלל?"
ואז נתתי לכל היאוש והתשוקות שלי להחליק החוצה לתוך כף היד.


תגובות (16)

אני לא אוהב סיפורים, זה יותר מדי מילים לטעמי, וזה בלאגן של מונולוגים ודיאלוגים ובכללי…אני נרתע, את כבר יודעת שאני בחור של שירים, אבל זו את, אז נכנסתי וקראתי..פעמיים, והנה.
הכתיבה שלך כרגיל, מושכת..ולא פשוט לעזוב את הסצינה באמצע, שזה מעולה.
הסיפור עצמו, טוב זה סיפור אהבה וזה גם הראשון שלך..אז זה קיטשי, אבל עדיין עשית את זה בדרך שלא רואים פה הרבה, זה מסלול פחות עמוס ממסלולים אחרים שהסיפורים של אנשים לוקחים פה, וזו כנראה הסיבה שנשארתי לקרוא, כי את שונה ומיוחדת, אז זה מייחד את הקטע.
שבת שלום ציפור קטנה:)

02/01/2015 13:40

    חחח דאמ. זה באמת קיטשי. או לפחות הדיאלוגים.
    האמת שאני נורא שונאת סיפורי גוש כי זה כזה מאמץ לקרוא את זה אז אני בכוונה ככה מנסה כמה שיותר ברור.
    שמתי לב שהיית נורא כנה בתגובה שלך. אני אוהבת את זה. תודה לך על קיומך הנדיר.
    אני שמחה שאהבת את הכתיבה ושנשארת עד הסוף, זה אומר די הרבה בסופו של דבר כי זה ממש לא מובן מאליו. אגב, לאן כולם נעלמו? ><"
    זה נחמד לי שאתה אומר שאני מיוחדת. יש פה כל כך הרבה מוכשרים בייחוד בבחירת העורכים, זה לא פשוט לחשוב את זה.
    ומה אתה אומר ניפגש בכיכר לקצת פירורי לחם? (,:

    02/01/2015 13:56

ננקר לנו בניחותא, ונעוף לנו לזריחה, לכבוד הוא לי גברת

02/01/2015 13:57

    חחחחחחח אני הכי אוהבת את הסבתא עם השקית הכחולה, הם תמיד רכים וטעימים יותר 3:

    02/01/2015 14:02

עכשיו אני יודע מה את אוהבת, את עושה לי חיים קלים ציפור..

02/01/2015 14:03

    חחחחחח 3>

    02/01/2015 14:10

כתבת שאת אוהבת כנות, אז הינה:
אני לא אוהבת את הסיפור הזה, כנראה הדיאלוגים הארוכים או העובדה שזה נמע כאילו הוא חרא של בחור. זה נשמע כאילו הוא מנסה לאנוס אותה, כאילו הוא שאגואיסט מגעיל ושתלטן. אני לא אוהבת את הדמויות אבל אני חושבת שעם קצת עבודה ופיתוח תוכלי ליצור דברים מדהימים.

02/01/2015 14:13

    חחחחח זה נורא מצחיק שהעלית את הנושא של האונס. אני מבינה על מה את מדברת. העניין הוא שאני אוהבת דמויות שמצטיירות אגואיסטיות מגוננות ולא בסדר. כי הן לא באמת כאלה.
    אין לי שום כוונה לרמוז שאת שטחית בדןגמה שלי, כי זו הקצנה מאוד גדולה, אבל מה שאני למשל לא מאוד אוהבת זה נסיכי דיסני לדוגמה. כי הם… חמודים. נפלאים. אומרים מה שהם חושבים. מחפשים אחר סינדרלה בכל הממלכה ואז הם הופכים להתגלמות העדינות והשלמות.
    אז אני שמה לכלוך. הם לא מושלמים. אבל הם גם לא רעים. בשורה התחתונה ניסיתי להעביר שהוא בסופו של יום בחור טוב ששומר את הרגשות שלו לעצמו מפחדנות בעיקר. אבל בסוף מגלה אותם. בעיקר כשהיא צריכה עזרה. כנראה נכשלתי בזה אם הרושם שלך היה שהוא דמות שטוחה.
    בכל אופן אני מעריכה בצורה יוצאת דופן את הכנות. חייכתי כשקראתי את זה. בבקשה תרגישי חופשי לבקר כל דבר שאני כותבת זה נפלא

    02/01/2015 14:20

את יודעת עד כמה אני גם אוהבת דמויות כאלה כמוך, והסיפור גרם לי לעצור את הנשימה.
בערך כמו סבסטיאן, שאת לא ממשיכה!
נסיכים נפלאים זה פשוט..לא אני.
כמו גם בחורים שיעשו לי חיים קלים.
אבל אני מכירה בחורים כאלה קצת יותר מקרוב, והם הרבה פעמים בדיוק כמו בסיפור שלך…פחדנים.:
בכל מקרה, אהבתי נורא..אני מצטערת שאין לי ביקורת:(

02/01/2015 15:06

    מזמן לא שמעתי ממך :/
    מה נשמע??
    ולא אכפת לי שלא נתת ביקורת, אני תמיד מכבדת ונהנית ממה שיש לך לומר (: אני יותר מידי מתרגשת מהשורה הראשונה שלך שאני צריכה לקרוא כמה פעמים את שאר התגובה חח
    ואכן לי ולך יש טעם משותף הרבה פעמים (: אנחנו צריכות לנסות לכתוב משהו ביחד מתישהו

    02/01/2015 15:26

    לא שמעת כי את לא נכנסת לצאט למרות שהסברתי לך איך עושים את זה.
    חרא, כתמיד.
    וגם אין לי מוזה.
    אבל לא חשוב חחחח:)
    אולי ננסה פעם…

    02/01/2015 15:50

טוב אז זה באמת נשמע טיפה שהוא אונס אותה ושהוא שתלטן שחושב שעכשיו אני יגיד היא תעשה כאילו לא בדיוק אבל משהו כזה אבל מצד שני ממש אהבתי והתנערתי יש בזה משהו טוב כזה ומעניין מאוד ויפה גם חחח מקווה

03/01/2015 11:39

    מקווה שתביני*..

    03/01/2015 11:40

    חחח כן אני מבינה. זה בסדר לגמרי חח ואני שמחה שהיית כנה איתי לגבי כל החלקים. בסופו של דבר אמרת יפה ומעניין אז הייתי מרוצה. תודה שהגבת (:

    03/01/2015 17:47

טוב, אני דיי מסכימה אם האנונימית…היה חסר לי משהו…לא ברור ..
אבל בגלל שזה סיפור ראשון נחוס עלייך …זה דיי יפה בסופו של דבר.

08/01/2015 16:44

    חחחחח אוקיי, לא אעשה את אותה הטעות פעמיים. פשוט כשכותבים הרבה קטעים בחיים של מישהו לפעמים אולי קשה לעצור ולהביט בתמונה הגדולה. תודה רבה לך על ההתעניינות והשיתוף אני ממש מעריכה אותך בשל זה

    08/01/2015 17:01
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך