אפלה זהובה

וואו, הכתיבה מאוד יפה כרגיל והטקסט נגע בי מאוד… ביקשת תגובות ארוכות ואני לא רוצה את האפלה שלך (ובטח שלו שתצע עליי!) אז אני פשוט אמשיך לכתוב דברים…טוב האמת שנגמר לי מה לכתוב אז אני כותבת את זה ולוחצת על "הוספת תגובה" כי אין לי עוד דברים לכתוב, מקווה שזה מספיק ארוך.

שלח כמה אפלה שתרצה,אני די בטוח שיצא לי ממנה משהו טוב לכתוב..
ולענייננו, מצאתי בקטע שלך את מה שאני בעצמי מחפש, השראה, זו דעתי בלבד כן(?) (!!!).
חיפוש אחרי השראה לכתיבה של דברים שיעניינו אותך יותר מבדרך כלל, כמו משהו בלתי נשלט שפשוט יישפך על הדף מבלי שבכלל תשים לב באמת לדברים שכתבת וזה יסקרן אותך לגלות מה באמת כתוב. מה שכן, אתה בדרך כלל מוצא שם דברים רעים (גם אני, גם כולנו ברוב במקרים) וזה מעצבן, כי דברים טובים תמיד משמחים, ותמיד רצוי שיהיו עוד ועוד.
הכתיבה שלך משכנעת, ויותר מזה, גם מעלה חשק לחקור ולגלות את האפלה הזהובה שלי. יש גם מידה של שחצנות, אבל זה מתקבל בהתחשב בעובדה שאיך שאני רואה את זה..הטיפשים הינם אלה שלא מסתכלים ולא בוחנים כלפי פנים אלא מתנהלים כאילו כלום.
כתיבה מעולה,טיעון משכנע, סע לשלום ידידי.

אני כותבת את התגובה הזאת במקום ללמוד למבחן בערבית שיש שלי, הקטע נגע בי, אני דיי בטוחה שכל אחד בחיים שלו חווה תחושה דומה של חוסר ידיעה פסימיות אולי גם ריקנות.
לא כלכך אהבתי שכתבת שהאור גונן עליו מכל רע, זה נראה לי טיפה מיותר ופלצני כזה.. (סליחה)
בכל אופן אהבתי את המסר ואת הדיומויים ואת הכתיבה. קטע קצר וקולע
כל הכבוד !

חח אז על מי שנכתב הטקסט (עליך במקרה הזה)
לא כל כך אהבתי את הדימוי שהאור גונן עליך מכל רע..

אני אומר לך, שזה קיים, לפחות לחלקנו…

אז ככה, מר מרוגז קלות היקר.
רציתי לגעת בביקורת בכמה נקודות חשובות, הראשונה שבהם היא הסתמיות של הסיפור. בכתיבתך לא נגעת באף נושא אקטואלי ולא רמזת לשום שאלות פילוסופיות-בלי תחכום, בלי רבדים.. פשוט תיארת ססיטואציה של יום שבת בבוקר. איך אתה יכול לצפות לפרשנות אמיתית כשאין לקורא מה לפרשן? מאכזב מאוד, בעיקר יחסית לכותב מעל הממוצע כמו עצמך. בהחלט ירידה מ"גרגויל", לדעתי בכל אופן.
אמנם היה בקטע איזכור חביב של האוכלוסייה הסתומה והמאושרת, אבל זה בהחלט לא מספיק; וכמו שאוליב אומרת, תלמד להאכיל בכפית! לא טוב להסביר הכל, צריך מסתורין, צריך חומר למחשבה.
היית יכול להפוך את החושך למיסטי, חידתי, ובמקום זאת ניתחת ופירטת עליו מספיק כדי להפיג את העניין שהקורא גילה בו. חבל מאוד..
אתה סופר מוכשר, שלא תבין לא נכון, אבל עצוב לי לראות אותך מתעלם מהעצות שניתנו לך בסיפורים הקודמים. תשתפר, תרשום הערות, תנתח ותוסיף.
הסעיה האחרונה שמצאתי בסיטואציה היא היותו של השיר שיר תירוץ. לא כתבת אותו כי הייתה לך השראה, רואים את זה, כתבת אותו כדי להמלט מהלימודים. "כתבתי את הזבל הזה על חשבון זמן התכוננות שלי למבחן בהסטוריה." – אז למה כתבת אותו? אתה לא סופר קבוע ואין לך סדרה בהמשכים, אף אחד לא הכריח אותך וכל העסק היה למעשה תירוץ שלך שלא ללמוד. אל תעמיד פנים שלא.. זה סיפור שיעמום, והוא לא באמת בא ממקום שהיית רוצה שיבוא ממנו.

נהניתי התרגשתי הזדהיתי.
שלוש שןרות ראשונות- אחלה תיאור של החדר זה ממש טוב כי זה קונןטציה לחושך ואז קרני שמש ראשונות או פתיחת עיניים או משהו דומה.
שלוש שורות הבאות- חחח ענק. מהנה מאוד. המטאפורה פשוט מושלמת טמענגת ביותר. החלק עם הסבתא פשוט שווה צחקוק קצר.
כל השאר עד לפסקה אתה מציג מאוד טוב את הקונפליקט שפה גבוהה זה זורם קל להזדהות יפה מאוד.
כל החלק של החוכמה והטפשות זה גאוני, ממחיש את חוסר התמצאות האדם והכאןס בראשו עד כדי קושי תיוג מחשבותיו כטפשות מוחלטת אן גאונות חסרת גבולות. מאוד אהבתי ונהניתי. פה גם מבינים, איך אפשר שלא, שכל מה שכתבת בקלות היה נכנס ליומן המחשבות האישיות שלך.
ככה גם בסיום אבל… משהו בזה פחות זרם. כאילו החלטת סוף סוף שכן היית מחליף את המחשבות ושזו התשובה כשזה בכלל לא נותן מקום לבלבול. הייתי משנה מעט.
אבל כרגיל אתה אחד הכותבים הטובים ביותר באתר הזה