ארבעה חודשים
אנחנו דפוקים. כולנו. ככה בנויים אנו. יצורים מעוצבים גדלנו להיות. יצורים טיפשים.
כל יום הייתי חושבת עלייך חמור.
כל רגע הייתי שואלת את עצמי מה אתה עושה אידיוט.
כל שיעור בכיתה הייתי משעינה את ראשי על השולחן מאבדת את מה שהמורה אומרת וחושבת מתי כבר אראה אותך טיפש.
חלמתי עלייך, דמיינתי אותך ,פינטזתי דברים שלא היו לגילי כלל, בת 15 הייתי אז,
נערה צעירונת ,קטנטנה ממש גם פיזית.
התחרפנתי לא ידעתי מה לעשות אז הייתי מציקה לך.
מצאתי דרך לדבר איתך ולהיות איתך במהלך היום בלי שתדע מי אני.
הייתי מתקשרת מחסום כמעט ארבעה חודשים יום יום שעה שעה, הורגת אותך חונקת מכל כיוון.
היית מקלל אותי כבר ומדבר אליי כל כך מגעיל אבל לא ניתקתי, המשכתי לשמוע אותך ,העיקר לדבר איתך ..חשבתי לעצמי.
פעם אחת ראיתי אותך ,הבנת מי אני ומאז הפסקתי להתקשר.
והגלגל הסתובב לו..
עבר זמן מאז ואני כבר בחורה בוגרת יפה ומתוחכמת, צברתי נסיון בחיים התקדמתי רק למעלה בדרך לעתיד טוב ומלא בחוויות שכבר אספתי איתי ,אנשים שהכרתי בדרך ומקומות מדהימים שלא תיארתי שאהיה בהם.
משגעת בנים אני, מכונת סטוצים נהייתי.
למדתי אותם ,את הגברים, למדתי את כוחי בתור אישה בעולם.
למדתי את עוצמת המילים וניצלתי אותן..
מסובבת ומשגעת גברים בשביל הכיף שלי.
פגשת אותי במקרה ,לא שמתי לב אלייך אפילו ,הבחנתי רק בבחור מכוער, לא לטעמי.
עומד ולוטש בי עיניים- היה זה הרי אתה.
מצאת את המספר שלי והיית מנסה..
במשך ארבעה חודשים ניסיתי להגיע לליבי, אני כבר שידעתי מי אתה הפסקתי לענות.
אנחנו דפוקים. כולנו. יצורים טיפשים שכמותנו..
תגובות (0)