בוקר טוב

גיא שמש 10/04/2017 1570 צפיות תגובה אחת

היא מתקשרת כשאני יישן. "קום, חתיכת פדלאה! תזיז את התחת העצלן שלך!" בת-זונה, בקושי פקחתי עיניים, בקושי עניתי לטלפון, אפילו לא שתיתי קפה סיגריה. אני קם ומתנודד לשירותים, משתין את השתן והמוח ושאריות הלילה והחלומות, שוטף ידיים ומעשן סיגריה, ונוזל. "בוקר-טוב, עולם, איזה יום יפה. זה הזמן ליהנות מהחוויות המיוחדות והמקסימות שהעולם הזה מציע!" צועק לי איציק מהרחוב. אני מביט בו כאילו הוא הלך לאיבוד בתוך הראש שלו, והוא מתעמל ומקפץ במקום, "הופ, הופ, נפש בריאה בגוף בריא," אני מעשן ואיזו זקנה מטופשת עפה לי מול החלון, "לא טוב לעשן, אתה תמות!" "על הזין שלי…" אני ממלמל, והיא עפה משם. לסיגריות היה טעם של זפת. אני מכין קפה ומנסה לשתות אותו, והרדיו נדלק, "שלום, עולם נהדר, מה שלומכם הבוקר? בואו נזרים קצת דם לגוף העייף שלכם, תתחילו מיד בקפיצות במקום," אני מתרחק עם הקפה לעבר החלון, ורואה את כולם קופצים ברחוב, "הופ, הופ," הם קוראים וקופצים, "איזה יום נהדר, איזה יום נהדר," אני מסתכל עליהם בוהה, ולוגם מהקפה, מרגיש אותו נעמד לי בגרון, ורץ לאסלה להקיא, "אתה לא בריא!" צועקת לי מכשפה בעודי מקיא, "אתה מזניח את עצמך! אני אדווח לרשויות!" אני מקיא והיא צועקת לי באוזן עלבונות, ואז אני הולך ויושב על הספה כדי להירגע, לא הספקתי לשבת ודופקים בדלת, החברה שלי, "שלום, איש עייף! איזה יום נהדר, איזה יום נהדר, שהכול יבוא בטוב, הבאתי לך קצת מים קרים," והיא שופכת עליי דלי של מים קרים, ופונה למטבח לפני שאני מספיק להתאושש, "אני יאכל לימון, כי לימון מוסיף המון!" אני מחפש את המגבת, העיניים של צורבות, ואני מנגב את הפנים ומחפש את נחמת המיטה, "לא לישון, פושע! לקום מיד! זה יום נפלא ויש הרבה לחוות!" אני מחזיק בשמיכה חזק, והיא מושכת אותה ממני, "פדלאה, לקום מיד! זה לא זמן לישון! בוקר הגיע והכול זורח! גם אתה!" אני קם ומחפש בבית אחוז תזזית, לבסוף אני מסתגר בשירותים, "צא משם, לך לריצה, תרוץ להליכה, תגדל ילדים, תעבוד, תעשה ספורט, תאכל בריא, תתגלח, תתקלח, תחשוב מחשבות חיוביות, תרקוד!" והיא מושכת בידית ורואה אותי יושב במכנסיי על האסלה. "יום נהדר, יום נהדר, פרפר, שב אצלי על כף היד," אני רץ למטבח, "אני – רואה – אותך – !" היא קוראת, ואני מנופף בסכין, "בוקר טוב, עולם, יום חדש הגיע, יום של חוויות והרפתקאות בעולם הקסום שלנו, ונפתח את הבוקר עם בעיטה לפרצוף!" קורא הרדיו, והיא בועטת לי בפרצוף, "ואז נעשה התעמלות בוקר כדי שיהיה לנו יום יפה," היא סוטרת לי, וסוטרת לי, וסוטרת לי, ואני מנופף בסכין מתוך עיוורון, ודם נשפך, והכול שקט. "תישאר במקומך, מיד נבוא לעצור אותך," מודיע לי הקריין ברדיו.


תגובות (1)

הבנתי את הניסיון לבקר את האופטימיזם הקיצוני שנכפה עלינו אבל הרגשתי שלא הבנתי את כוונתך עד הסוף. אם אתה מעוניין לשמוע את עמדתי בנושא, אני מאמינה שהבחירה באופטימיות ועשייה בריאה לאדם ואכן משמחת אותו וכי נפש בריאה בגוף בריא אכן אמת. אבל אני מסכימה עם הסלידה מן התחושה שמנהלים לנו את החיים וקובעים לנו את המסלול כמו מנטרלים את זכות הבחירה האינדיבידואלית. מעבר לזה אתה כותב מעולה ויש לך נוח חד וכשרון נדיר.

11/04/2017 00:24
4 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך