האזעקה

סיסי13531 12/03/2012 731 צפיות 2 תגובות

ככה זה התחיל ביום שישי נשלחו הקסאמים.
ומיד נשמעה האזעקה הנוראית הזאת רצתי אל הממד ואטמתי את אוזני לא יכולתי יותר לשמוע את הסירנה הזו.
זה המשיך והמשיך ומיד נשמע הבום ואז הבהלה וחוסר האונים.
ישבתיי ובכתי כן בכיתי בגלל הידיעה שזה ימשך וימשך…….
לא רציתי לשבת סתם רצתי לעשות משהו לעזור אבל לא יכולתי.
למה לא יכולתי כי אני סתם עוד משהי אני לא משהו מיוחד אני אחד מתוך אלפי אנישים שרוצים לעזור אבל לא יכולים.
ואז נרדמתי בתוך הממד כששכבתי על השמיכה שפרסתי על הריצפה אחר כך התעוררתי שוב עם האזעקה הנוראית הזו וככה זה המשיך וממשיך.


תגובות (2)

האזעקות האלה באמת ממש לא נעימות, ואני מבינה לגמרי למה את מתכוונת… אני גרה במקום שנפגע הרבה, אז גם אני חייה בחוסר אונים ובפחד.
אני יודעת שקשה לדעת שאי אפשר לעשות כלום, ושאי אפשר לעזור, אבל מנחמת אותי העובדה שעוד שנה וחצי אני אהיה שם ואלחם.
אני לא יודעת בת כמה את, אבל תתנחמי בעובדה הזאת שאת עוד תעזרי למדינה הזאת, ולמרות שעכשיו מישהו אחר עושה את העבודה ומגן עלייך, את תהיי שם יום אחד ותעשי את העבודה בשביל מישהו אחר שמרגיש בדיוק כמוך.

מצחיק שביום שישי עם האזעקה הראשונה בדיוק יצאתי מהבית, והדבר שהכי דאגתי לו היה הכלב שלי, כי סגרתי את הדלת של הממ"ד כשיצאתי…

12/03/2012 11:52

היי, סיפור יפה :)

18/04/2012 05:40
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך