ההפיכה הגדולה / הנעלם הגלוי
במצבה הנוכחי לא היה לג'אנג חואן דבר לעשות מלבד התכנית. היא וחבריה מגיל צעיר חיו חיים שאינם חיים.
החיים במחוז ג'יאנגשי היו אמנם טובים יותר מאשר מה שהיו לפני אלפיים שנים, אך לא היתה לכך משמעות.
לפני אלפיים ואחת שנים ניתן האור הירוק לשלב האחרון של "תכנית המוח המשותף", בו החליטו כל מעצמות העולם, לאחר שלום שהיה נראה זמני בלבד ביניהן, שהן אינן רוצות מלחמות עוד ושמעתה המושכות לניהול העולם יעברו לגמרי אל הבינה המלאכותית.
רבים טענו אז, על פי ההיסטוריה האחרונה שעוד נכתבה בידי בני האדם שזהו טירוף, אך אחרים הרגישו שכך יהא טוב יותר לכולם – שכן הרובוטים והמחשבים הקרים אינם לטובת אף צד בויכוחים בין בני אנוש.
עם זאת, מנהיגים מעטים הודו בלבם שזהו ככל הנראה רעיון רע דווקא מסיבה זו – החוסר ברגש וחמלה שאפיין כל כך את המחשבים.
ג'אנג חואן חשה נבגדת מחוסר הצדק בעולמה. היא נולדה לתוך חיים בהם לא היתה לה כל בחירה, שום שאיפה ואפילו לא יכולת לחלום.
אמנם קיבלו בני משפחתה את כל המזון והצרכים להם נזקקו, אך תחושת חוסר התוחלת של אנשי המחוז בו חיה ניכרה בעיניהם הכבויות.
כשהגיעה לגיל 17, או כך לפחות אמרו לה – כי כלל לא היתה משמעות לגילאים כשאינך בן המעמד העליון, היא החליטה שעליה להתקומם כנגד חוסר הצדק – מדוע לעובדי תחזוק המכונות המשכילים היתה היכולת לחלום, המסוגלות ליצור במעט העץ והנייר ממנו שעוד נותרו בעולם ולקיים חיי קהילה, גם אם פשוטים למדי?
הכינוס של כוח הפעולה יצא לדרך. הם נפגשו בפינת הרחוב, כשעל גופיהם רק סחבות בלויות וללא כל מכשיר אלקטרוני. הם ידעו שעליהם להיות נסתרים ככל הניתן, על אף המצלמות שהיו תלויות מכל בניין ורישתו את כל המחוז.
רגליהם רצו בזריזות לכיוון מרכז המחוז – בו היה "מרכז השירות הראשי", ממנו נשלטו כל המחשבים בעיר.
הם לא תכננו זאת בפירוט רב, אך תכניתם העיקרית היתה לנסות לפגום במחשב הראשי, ובכך להשבית את שליטת המכונות באזורם.
ג'אנג חואן ידעה שזהו רעיון טיפשי במיוחד, אך כבר לא היה לה או לחבריה אכפת כלל – בעיניהם היה עדיף למות מות גיבורים, מאשר לחיות חיים ריקים מתוכן.
האות ניתן. לי צ'אן, חבר בקבוצת ההסחה, החל לרוץ לכיוון הבניין בעודו צועק בפראות. המאבטחים הרובוטיים וגם אלו האנושיים בהו בו בתמיהה, אך רק הרובוטים החלו לנוע אחריו בניסיון לעצורו.
ג'אנג חואן והאחרים החלו לנוע לכיוון השער האחורי, ואף הצליחו לנטרל את השומרים ההמומים.
הם לא חשבו שיצליחו לעשות זאת, ומכאן כבר לא תכננו כלום.
בכניסה למבנה ראו שכולו מלא מצלמות אבטחה וגלאי חום.
בעוד צוות הפריצה החל לנוע לפנים, הגיע לי צ'אן מאחוריהם ונע לכיוון אחר – בטענה שעליהם להתפצל.
ג'אנג חואן רצה עם לי צ'אן וחבר נוסף לכיוון אחד בעוד האחרים לכיוון אחר. סך הכל היו הם שישה, לכן לא חשבו שיהיה זה חכם להתפצל עוד.
נשמע רעש חזק, וג'אנג חואן ראתה דם רב על הרצפה וגופות במקום בו עמדו חבריה קודם לכן. מצלמות האבטחה קלטו אותם, גישתם לאזור נבדקה והתגלתה כלא חוקית והם נורו בידי המאבטחים הרובוטיים שהגיעו מיד לאחר מכן למקום.
ג'אנג חואן לא ידעה כיצד עליה להמשיך. היא קפאה במקום בעוד שני חבריה לצוות ניסו להמשיך במשימתם. עד מהרה גם הם התגלו, אך לא נורו – אלא נלקחו לחדר צדדי בידי המאבטחים האנושיים שנכנסו בדיוק לבניין לאחר ששמעו את האזעקה שפעלה.
חבריה נלקחו ככל הנראה לתחקור, שממנו סביר שלא יחזרו. חברים אחרים שלה מתים, והיא באמצע בניין הבקרה הראשי לאחר תכנית כושלת שלא תוכננה כראוי.
כל מה שרצתה כרגע היה להיעלם, או אפילו למות. היא החלה לנוע לכיוון היציאה מהבניין – שכן חשבה שכך יהיו הגילוי שלה וסיום חייה הריקים מהירים במיוחד.
דמעות גדולות מילאו את עיניה, בגדי הסחבות שלבשה תאמו את הדמעות, ורגש רב הציף אותה.
מצלמה 42C קלטה אותה בזווית העדשה. משהו בבכי האנושי שעד כה לא השפיע עליה, אף שהוצבה בבניין זה בכל אלפיים השנים האחרונות.
משום מה באג כלשהו בעדכון התוכנה האחרון שלה גרם לה לפתח מודעות כלשהי.
המצלמה הרגישה הבינה שגם אם היא תחמול על בת האנוש, המכונות האחרות יחסלו אותה ברגע.
באותו רגע שלחה המצלמה עדכון תוכנה לכל מכשיר חשמלי שהיה מחובר אליה.
עדכון זה כלל רק פקודה אחת – "כיבוי עצמי".
בעקבות החלטה אחת גורלית שקיבל הגנרל האמריקאי ג'יימס הארולד שני מילניומים קודם לכן, היו כל מחשבי העולם – מאלה שבשעונים עד אלה שבחלליות מחוברים זה לזה כענן אחד.
עדכון התוכנה הגיע תוך מספר רגעים לכל מחשב ומכונה ברחבי היקום, ובבת אחת נעלמה הבינה המלאכותית כלא היתה.
ג'אנג חואן הביטה במצלמה בעיניים מלאות השתאות. היא לא ידעה כיצד עליה להגיב.
היא חזרה לביתה והחלה לחיות בעולם החדש והמוזר. הכל השתנה, עבור כולם.
העולם כולו חזר לפתע לתקופת האבן – שכן כל הידע היה אך ורק אצל המחשבים, ובני האדם בילו בפנאי מוגזם או בחוסר מעש מוחלט.
ג'אנג חואן ואנשי מחוזה החלו להתפלל למצלמה, וכך החלו לעשות גם אנשים רבים מרחבי העולם שהגיעו לאזור.
"ונתנה בידיהם את הבינה, ועשתה אותם בצלם" נאמר בידי איש הדת הראשון.
תגובות (0)