dani9196
ו...שוב אני חוזר לכתוב על אותו הנושא הנדוש והחרוש. כול מי שרוצה להיות חבר בוועידה שתקח חלק בבחירת המנצחים בתחרות הסיפורים הרשמית של האתר, אבקשו ליצור איתי קשר בפרטי. פרטים נוספים בהודעתי הקודמת. עריכה (28/01/15): עקב דיון מחודש בסיפור, שהתפתח פה לאחרונה בתגובות, קראתי את התגובות כולן מחדש (יש לציין שמאוד ניהנתי), ונתקלתי במערכון הזה של מונטי פייטון, שלדעתי דן באותה הבעיה שהזכרתי בצורה מאוד משעשעת, על אף שמזווית הסתכלות קצת שונה. לכול המעוניין, הנה לכם המערכון: https://www.youtube.com/watch?v=PDBjsFAyiwA&feature=youtu.be

היו מוסריים, חיבשו כובעי פלסטיק קטנים על פיניכם. (לאף אחד לא מגיע למות).

dani9196 30/11/2014 1228 צפיות 74 תגובות
ו...שוב אני חוזר לכתוב על אותו הנושא הנדוש והחרוש. כול מי שרוצה להיות חבר בוועידה שתקח חלק בבחירת המנצחים בתחרות הסיפורים הרשמית של האתר, אבקשו ליצור איתי קשר בפרטי. פרטים נוספים בהודעתי הקודמת. עריכה (28/01/15): עקב דיון מחודש בסיפור, שהתפתח פה לאחרונה בתגובות, קראתי את התגובות כולן מחדש (יש לציין שמאוד ניהנתי), ונתקלתי במערכון הזה של מונטי פייטון, שלדעתי דן באותה הבעיה שהזכרתי בצורה מאוד משעשעת, על אף שמזווית הסתכלות קצת שונה. לכול המעוניין, הנה לכם המערכון: https://www.youtube.com/watch?v=PDBjsFAyiwA&feature=youtu.be

כשמביאים אדם לחיים, באותו הרגע גם גוזרים את דינו למיתה. הרי בסופו של דבר, זה בלתי נמנע. שני אנשים שוכבים האחד עם השניה וגוזרים על אדם חף מפשע את העונש החמור ביותר שיכול להינתן.
לדעתי, זו ממש קלות דעת. כי אילו היו אנשים אלה יודעים איך זה למות, לא היו חושבים אפילו לרגע על להביא אדם לעולם. ואף אם היו מהרהרים מעט במשמעות מעשיהם, היו מבינים מיד שמה שהם עושים הינו חסר תכלית, מיותר ואף אכזרי.
למה מגיע לי למות?! איזה רע עשיתי למישהו לפני שנולדתי שההורים שלי החליטו להעניש אותי ככה ולהביא אותי לכדי קיום?! אני לא רוצה למות. אני מפחד מהמוות יותר מכול דבר אחר בעולם. זהו הדבר הנורא ביותר העולה על דעתי שיכול לקרות למישהו. אבל בכול זאת החליטו ההורים שלי ליצור אותי. כמה לא מתחשב מצדם…
ולחשוב שאם רק היו משתמשים באמצעי מניעה, זה לא היו קורה. למה אבא שלי לא יכול היה לחשוב קצת עלי?! להיות אכפתי כלפי הבן שלך ולחבוש כובע פלסטיק קטן על הפין, כדי שבנך לא ייאלץ למות, האם זה יותר מדי לבקש?!
מה השגת בכול זה, אני שואל אותך! אז עכשיו אני יושב כאן, עומד למות, מעלה על הכתב את רעיונותי, בשביל שאנשים אחרים, גם הם הולכים למות, יוכלו לקוראם.
וככה הגלגל מסתובב, אדם עמל, עובר מן העולם והבאים אחריו יורשים את פירות עמלו, רק כדי שגם הם יוכלו בתורם להשאירם לאחרים. בסוף כולם מתים. בסוף כולם נשכחים.
מילארדי שנים עברו על העולם הזה ומיליארדים עוד יעברו, ומאתנו לא ישאר שום זכר. הזמן האינסופי, הוא תהום הנשייה. הוא ישחק את כולנו עד דק.
המתים היו יודעים יותר טוב מלהעניש אדם בהבאתו לקיום המיותר הזה. הם היו רואים מראש לאן כול זה מוביל. אבל אתכם החיים אני שואל, מה הטעם בכול זה?! לשם מה אתם עושים את מה שלא יהיה אותו הדבר אשר אתם עושים?! כדי שירד לטימיון?! כי אני מבטיחכם שזו אחריתו. אז אם כן, מה הטעם?!
המעט שאתם יכולים לעשות הוא עבור אלו שעוד לא נולדו. וזו בקשתי מכם, מעט אמפתיה, אכפתיות, לאף אחד לא מגיע למות. כול שאתם צריכים לעשות כדי למנוע את כול המוות הזה הינו פעולה אחת פשוטה: לשים כובעי פלסטיק קטנים על הפינים שלכם. זהו. מכאן אתם יכולים לתת לטבע לעשות את שלו.


תגובות (74)

אוקיי….אני די מסכימה עם מה שכתבת.
שני יצורים שגם הם נידונים למוות רצו לממש את אהבתם ולהביא לעולם האכזר והסתום הזה פרי היווצרם (וזה גם לא חייב להיות אוהבים)…
ובסוף? אחרי כל הלמידה, אחרי כל מה שהשגנו בחיים האלה….אנחנו מתים.
למה לתת לנו לסבול ככה ?
אבל…דניאל עזוב לדקה את זה, בעתיד, אתה תביא ילדים לעולם האכזר הזה? וגם הם ימותו.

30/11/2014 17:22

    כן. דילמה…

    30/11/2014 17:27

30/11/2014 17:23

טוב, אני אשים מחסום לפי, אבל רק זאת אגיד; אתה באמת חושב שהקיום, משמים ככל שיהיה, לא שווה את המוות?

30/11/2014 18:01

    לא הבנתי למה כוונתך. תוכל להסביר?

    30/11/2014 18:03

    תחשוב על החיים לא כעל תקופת מעצר שלפני הוצאה להורג, אלא כעל מאכל טעים – הוא נחמד ונפלא, אבל אי אפשר לאכול אותו ולהשאיר אותו שלם.

    30/11/2014 18:08

    זו אנלוגיה לא טובה, כי אחרי שאתה אוכל מאכל, נשאר לך טעם טוב בפה, תחושת סיפוק, זיכרון טוב וכמובן תועלת פיזית, ככה שאחרי הכול, האכילה לא הייתה בזבוז של המאכל. אבל אחרי שאתה מת לא נשאר כלום, וזה כאילו כלום לא היה קיים מעולם.

    30/11/2014 18:13

    חייך יכולים להועיל לאנשים אחרים שעוד חיים (ירושה, לדוגמה), סיפוק זה כבר תלוי באדם האוכל – יש אנשים שיהיו שבעים ממאכל טוב ויש שרק יתלוננו על שנגמר.

    30/11/2014 18:18

    נדמה לי שהבהרתי את דעתי על התועלת האולטימטיבית שבלהוריש את פירות עמלך לאחרים בשורה: "וככה הגלגל מסתובב… בסוף כולם מתים."
    לא משנה כמה תוריש דברים לאחרים, בסוף גם ההנאה שלהם תרד לטימיון. נמצא שהכול יורד לטימיון.

    30/11/2014 18:22

    כך או כך, נשאר לעליזים והאופטימיים מבינינו סיפוק אחרי החיים (בזמן הגסיסה, הכוונה).

    30/11/2014 18:27

    ואחרי הגסיסה?

    30/11/2014 18:31

    אחריה אין כלום, כמו שאין כלום לפניה החיים.

    30/11/2014 18:38

    ולכן הקיום לא שווה כלום, הוא פשוט מסתכם בשום דבר. ובגלל זה הדבר המוסרי לעשות הוא להשתמש בכובעוני פלסטיק קטנים…

    30/11/2014 18:48

    מתחילים בשום דבר ומסתיימים בשום דבר. תחשוב על זה כעל הפוגה מהשום דבר.

    30/11/2014 21:49

    אז אם שום דבר היה לרגע משהו ואז חזר להיות שום דבר, זה אומר שהוא קיים? (ומה בדבר עץ שנפל באמצע היער ואף אחד לא שצע אותו?…)

    01/12/2014 01:09

מסכימה באופן חלקי.
בכל מקרה כולנו נמות וכולם ישכחו אותנו. אז למה זה משנה? למה להטריד את מוחך במשהו שבכל מקרה יתרחש?
פשוט תשכח מהעובדה שכל רגע אתה יכול למות מסיבה כזו או אחרת ותעשה את מה שאתה רוצה לעשות.
ואם זה כל כך מטריד אותך שאתה הולך למות בעתיד (ככל הנראה הרחוק), אז למה שלא תעשה משהו נגד זה? זה ימצא פיתרון לשתי הבעיות שלך – גם לא ישכחו אותך, וגם לא תמות.
כלומר, תחפש, תחקור, תנסה ואולי תמצא דרך למנוע את המוות? לנסות אף פעם לא יזיק (מלבד הפעמים שזה יזיק) ^^
ובגלל שזה כנראה בלתי אפשרי (למצוא תרופה למוות) – או שתמשיך להתייסר בעובדה המייסרת, למה לכל השניצלים הכחולים החליטו ליצור אותך, או שפשוט תשכח מהעובדה שאתה הולך למות ותתרכז במשהו אחר, כמו לשבור שיא בפלאפי ניאן (ממליצה על האפליקציה, היא מהנה ביותר).
בסך הכל כולנו נולדים וכולנו מתים ואין לנו שום דבר לעשות נגד זה חוץ מלהכניס את עצמו להקפאה תמידית על מנת שלא נמות.
תחשוב על העובדה שאם לא היו יוצרים אותך לא היית יושב ומתלונן עכשיו.
חפרתי. אני אלך. ביי.

30/11/2014 18:21

    או שאפשר לנקוט בפתרון הפשוט שהצגתי בקטע הנ"ל: לחבוש כובעוני פלסטיק קטנים על הפינים. אין בכך שום טרחה וזו למעשה תרופה קלה ביותר להשגה למוות.

    30/11/2014 18:33

    אבל אתה בכל מקרה קיים, כך שלך ספציפית זה לא יעזור.
    ואני חושבת שעדיף להסתמך על משהו שתלוי בך מאשר להסתמך על אנשים אחרים.

    30/11/2014 18:38

    נכון. לי רק נשאר לירוא מהנורא מכול ולדאוג לדורות הבאים (בתקווה שלא יבואו).

    30/11/2014 18:40

    או שאתה יכול לנסות לעשות משהו חוץ מלפחד ולדאוג (הרי הם בכל מקרה לא עוזרים בכלום).

    30/11/2014 18:41

    אני מאמין שאני כן יכול לחולל שינוי ולכן מחובתי המוסרית לדאוג לעתיד. לגבי הפחד, זה פשוט טמוע בכול יצור חי, פחות או יותר.

    30/11/2014 18:46

אם אתה מאמין שאתה יכול לחולל שינוי למה שלא תחולל שינוי?
כי, בכל זאת, אני בטוחה שיש המון אנשים שחושבים שמחובתם המוסרית לגרום לחיים נוספים אז הם לא בדיוק יקשיבו לך.
וכובעון הפלסטיק לא תמיד עושה את העבודה שלו.

30/11/2014 18:51

    אני מנסה לחולל שינוי, בכתיבת הקטע הזה למשל, ויש פתרונות נוספים אם כובעון הפלסטיק לא עשה את העבודה.

    30/11/2014 18:54

    אם נעודד התאבדות המונית בכל העולם וכולם יתאבדו זה יכול לפתור את הבעיה!

    30/11/2014 18:57

    כן אבל הפתרון הזה לא ממש נעים.

    01/12/2014 01:04

כן אבל… אם נשתמש כל הזמן בקונדומים לא יוולדו צאצאים חדשים ודי… נכחד?
אני לא יודעת, קשה לריב איתך כי אתה כל הזמן צודק.
אוף איתך דניאל.

30/11/2014 19:43

    כן, ניכחד, ואיתנו יכחד גם המוות האנושי. השאלה היא האם הגזע שלנו באמת שווה את כול המוות שהוא גורם.

    01/12/2014 01:11

    לא נראה לי ששווה להכחיד אותנו לגמרי, למרות הערסים והפרחות, המין האנושי יכול להיות שווה משהו אם נכחיד אנשים טיפשים ונטפח גנים טובים.

    01/12/2014 16:13

    רייצ'ל, אנא ממך, אל תכחידי אף אחד.

    01/12/2014 21:10

שני צדדים למטבע,כמובן.
תאמין במה שתרצה,תפחד ככל שתפחד.
קיום בר חלוף הינו חרב פיפיות, שכן לא משנה מה תשיג תעשה ותגיד בחייך, עדיין תמות והזמן ימחק אותך מהאדמה.
כל זה נכון מאוד, ועצוב מאוד.. ולדעתי החשיבה שלך היא קטנונית.
אני בדיוק בצד השני של המטבע, אני בעד החיים ובעד לנצל את הזמן שיש לי כאן כדי לחיות, ולעשות משהו שיראה לפחות בעיניי, כחשוב, בין אם זה לכתוב או להקים משפחה או סתם לשבת בבית ולעשן סמים, כל אחד וענייניו.
נקודת המבט שלך על החיים עכורה מכדי שתראה בברור שאם אתה כבר כאן, לפחות תעשה עם זה משהו חיובי, ולשים כובעי פלסטיק כדי למנוע מאחרים את ההזדמנות לעשות את זה, היא שגויה ולא מוסרית בעיניי. ( אני לא מדבר על הפלה ודברים כאלה, אלא רק על המשכיות).
מוות זה מפחיד,אין ספק, כי הוא לא ידוע ואין דבר שמפחדים ממנו מאשר הלא ידוע..וסתם למען גילוי נאות, אני לא מפחד מהמוות שלי כמו שאני מפחד ממות של אחרים.
אבל כל זה לא סיבה להכחדה המין האנושי או אפילו מניעה קלושה של היווצרות של חיים.

30/11/2014 20:15

    אתה יכול להסביר לי מה ההיגיון בגישה הזאת של לנצל את הזמן שנותר לך? כי שמעתי אותה בעבר עשרות פעמים אך היא מעולם לא הוסברה לי בצורה שהתקבלה על דעתי (ושלא תחשוב שלא ניסו להסביר לי אותה).
    העניין הוא שהגישה הזאת אינה שכלתנית במיוחד, אין בה הרבה היגיון והיא לא נובעת מן ההיגיון. הגישה הזאת נובעת מהרגש, מהרצון הלא רציונאלי שלך לקבל הנאה מהחיים ומהדחף שלך להגיע לסיפוק. אתה לא יכול לקרוא לדבר כזה פילוסופיית חיים, כי פילוסופיה היא לוגית, וזו סתם רדיפה בלתי מוסברת אחרי סיפוק דחפים בלתי הגיוניים.
    לי לעומת זאת, יש פילוסופיית חיים שהיא גם הגיונית וגם מאפשרת לי לנצל את החיים עד תום. אני מאמין שבחיים חסרי משמעות, אתה יכול לעשות ככול העולה על רוחך (מלבד פגיעה באחר, מתוך הזדהות איתו ועם מצבו, על אף שאין לאחר שום חשיבות), ולכן אני עושה עם החיים שלי מה שבא לי וניהנה לא פחות מאדם בעל גישה כמו שלך לחיים. אני מאמין שלגזע שלנו יש תקווה מסויימת. אולי כפרטים, כול אחד מאתנו נידון לאבדון, אך כגזע, אולי עוד נגיע למשהו משמעותי, כך שיש לשמר את הגזע שלנו, לתרום לו ובשום אופן לא להכחיד אותו. עם זאת, לא להביא לעולם בני אדם סתם לשם הבאתם לכלל קיום, אלא רק בכמות האופטימלית לשימור הגזע. אז אנשים מסוימים יאלצו להיענש במוות שבא עם ההתגשמות כדי לשמור על קיומו של הגזע שלנו, שאולי עוד יתגלה כבעל חשיבות, אך אין טעם בלהביא אנשים לעולם סתם (ועכשיו גם ככה יש יותר מדי אנשים בעולם הזה, ככה שבכול מקרה יועיל לכולם אם אנשים יחבשו כובעי פלסטיק קטנים על הפינים שלהם).

    01/12/2014 01:32

אז אתה בעצם מעדיף שהוריך היו משתמשים באמצעי מניעה ולא היית נולד?
קצת סוטר את עצמך
כן נכון שכולם מתים בסופו של דבר
אבל ככה זה בחיים

30/11/2014 21:02

    אולי עכשיו, מתוך אינסטינקט הישרדות, אני מעדיף להישאר בחיים, אבל אם נסתכל על הדברים במבט כללי יותר, לא מובן למה שנעדיף חוסר קיום, התגשמות ואז היעלמות וחזרה לחוסר קיום, על פני סתם חוסר קיום, הרי התוצאה דומה בשניהם, רק שבראשון יש תהליך מסובך יותר, שלא מניב שום תוצאות ונראה מיותר וחסר תכלית.

    01/12/2014 01:37

החיים חרא, המוות אישית לא מפחיד אותי בכלל.
האמת שהייתי בעד הכחדת המין האנושי, כי אנחנו מין אידיוטי ומיותר לחלוטין, ובעצם..המשך קיומו או הכחדתו אינה רלוונטית כלל, בטח שלא מבחינתי.
אם אתה לא רוצה ילדים, אל תביא ילדים, אבל כך הטבע עובד..אינסטינקט אימהי וכל זה.
בעיניי הם בעיקר הורסים אותך מבחינה כלכלית ושופכים לך ריבה על החלומות, אבל תיארת סיבה אחרת לחלוטין ודי אבסורדית.
הקיום לגמרי שווה את המוות.
אחרי שאתה מת כבר במילא לא אכפת לך.

30/11/2014 21:06

    אבל הקיום עצמו הוא מיותר, לגמרי חסר תכלית, ומפחיד אנשים. עשיית מעשים מיותרים ומפחידים (או פוגעניים בכול דרך) היא אכזריות.
    זה כמו שתשאל, אם אני הורג תרנגולות לשם מאכל והיא בכול מקרה מתה, למה שלא אתעלל בה קצת לפני זה? הרי במילא אחרי שהיא תמות "זה לא יהיה אכפת לה". התשובה היא שזה אכזרי, וכך גם רצח אנשים בעצם הבאתם לכדי קיום.

    01/12/2014 01:42

    חחחחח אנדריאנה, את מאד מוכשרת ואהבתי במיוחד "ההקיום לגמרי שווה את המוות".

    01/02/2015 10:47

עכשיו אתה בעצם נוקט בגישה פונקציונליסטית, שאומרת שכל עוד יש צורך בדבר חובה עליו להתקיים, וברגע שאין צורך בדבר, הוא יכחד.
מאוד…………יפני. אם אתה שואל אותי
בכל אופן, הגישה שלך פחות או מוציאה רוח ממפרשים של המון אנשים כי היא נורא תובענית ודורסנית באופי שלה. חוץ מזה, תחשוב על כל אלה שנולדו בטעות..(כן,ההורים לא שמו שמו כובע מפלסטיק, ולא, לא לקחו את הגלולה), שהשיגו דברים מופלאים. ואפילו ניקח את זה יותר קרוב, אולי אתה, אולי חבר או משפחה אולי אחד מהם נולד בטעות, היית רוצה לדעת שאתה בעצם שולל את עצם קיומו בכך שאתה אומר דברים כאלה?
ישנם גם מובנים בהם אני נורא מזדהה עם מה שכתבת ועם הרעיון, נכון שיש המון אנשים שסובלים רק מעצם קיומם וגם נכון להגיד שלפעמים אנחנו עושים טעויות ומשלמים עליהן.
חביבי, זה טבע האדם, קבל את זה…זה הכי טוב שתוכל לעשות

01/12/2014 04:23

    לא רק שאני אומר שאלה שנולדו בטעות הם חסרי משמעות (כן, גם אלה שהשיגו הרבה), אלא שכולם, גם אם נולדו בכוונה תחילה, חסרי משמעות בפני עצמם. הדבר היחיד שהוא בעל משמעות הינו הגזע האנושי בכללותו, וגם זה לא בטוח. אדם שתורם לגזע עושה פעולה ברת משמעות, אך הוא עצמו נשאר חסר משמעות, היות והוא לא קיים בסופו של דבר, רק תוצאות פעולותיו, ואין זה משנה לעניין זה כמה חזק התכוונו הוריו להביא לקיומו או כמה משמעותיות היו פעולותיו.

    01/12/2014 04:33

ובאופן כללי, אם תשאל אותי מה אני מעדיף, קיום ואז חוסר קיום או שלילת הקיום כליל..תמיד אבחר באפשרות הראשונה, נכון אתה כואב ובוכה ומאבד ומת. אבל אני אקח משפט נדוש ואכסה איתו את כל המסקנה בעצם-"עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב כלל".
מבחינתי, עדיף לחיות ולמות מאשר לא לחיות בכלל. אני אפילו לא בטוח שאני יודע למה אני פשוט יודע שאם אני כבר כאן, אז אני אהפוך את העולם מנקודת המבט שלי לטובה ביותר שאחשוב ואדע שאני מסוגל.
אפילו במלך האריות שרו על גלגל החיים אחי, ואם שרו את זה במלך האריות, זה בטוח נכון.

01/12/2014 04:26

    עוד פעם מסקנה רגשנית ולא פילוסופית. אתה לא מציע שום הסבר הגיוני מדוע קיום זמני עדיף על חוסר קיום. גם אני מרגיש כמוך במידה מסוימת (ואני מדגיש, "מרגיש"), אבל רגש אינו מה שאני מחפש. אני מחפש תשובות. דברים עבור השכל.

    01/12/2014 04:36

אתה מתעלם מהעובדה הפשוטה שאני רק בן אדם, ואני לא אקפוץ מעל הפופיק בשביל לספק תשובות שאפילו אני לא יודע אותן,אני לא אבא זמן לא אמא אדמה ולא בטיח..אבל את זה אתה כבר בטוח יודע. אני מציע את מה שאני משתמש בו כדי להרגיש,כן להרגיש. שהקיום שלי יש בו משמעות..אחרת מה הטעם בעצם.
הלוואי שהיה לי תירוץ לוגי ופילוסופיה קונקרטית,אבל זה הכי טוב שיש ולדעתי הכי טוב שתקבל..לפחות פה באתר הזה.

01/12/2014 08:22

    זה לגיטימי שאתה מרגיש ככה. כמו שאמרת, אתה רק בן אדם. אבל מה שאתה אומר הוא בעצם שמבחינה הגיונית טהורה, אין שום סיבה לחשוב שלקיום שלנו יש איזו משמעות, רק שאתה עדיין חש איזשהו צורך לחיות בהרגשה שקיומך משמעותי, אז אתה פונה לשכנוע עצמי באמצעות הרגש.
    הגישה שלי היא יותר הגיונית, אני יודע שלחיים שלי אין שום משמעות, אני לא מנסה לתת להם איזושהי משמעות שאינה באמת שם באמצעות הרגש או באמצעות פילוסופיה מסולפת או חלקית. אני פשוט ניהנה מהם כי פאק איט, הרי מה זה משנה?! אני יכול לעשות בחיים האלה מה שבא לי ולא יהיו שום השלכות.

    01/12/2014 08:37

ניהיליסט…
גישה זה עניין של גישה,אני כן חושב שיש משמעות לקיום מעצם העובדה שאם לא היה צורך אז לא היינו..וגורל פרט כגורל האנושות כולה בשלב כזה או אחר..גם אני חי כי פאק איט,אבל לא כי זה לא משנה..פשוט כי ככה אני חושב שצריך לחיות.

01/12/2014 08:42

    זה ההבדל, אתה מאמין, אני חושב.

    01/12/2014 08:44

    וכמובן שיש לך הזכות להאמין במה שאתה רוצה, אבל כשאני שואל אותך "למה הקיום משמעותי?", "כי ככה אני מאמין." לא מתקבל כתשובה, לפחות לא בעייני.

    01/12/2014 08:46

שים לב שלא השתמשתי במילה מאמין אלא במילה חושב..למרות ששניהם עושים איתי צדק,אני גם חושב וגם מאמין בזה…

01/12/2014 08:57

    מה שאתה מתאר הוא אמונה ולא מחשבה אובייקטיבית, לא משנה באיזו מילה השתמשת ;)

    01/12/2014 08:58

Lets agree to disagree mate..הכול טוב ויפה ולדעתי שנינו צודקים כל אחד מנקודת המבט שלו,ובגלל שזה מערב מחשבה שהיא גם אובייקטיבית וגם סובייקטיבית וגם אמונה..לא נצליח לפתור את זה. מי כמוך כישראלי יודע שכשמערבים אמונה זה בדרך כלל נגמר בצו 8..:)

01/12/2014 09:04

    חחח ובגלל זה בדיוק הצעתי כפתרון לחבוש כובעוני פלסטיק קטנים על הפינים. זה מוציא מהמשוואה את עניין האמונה, כמו גם את הסובייקטיביות, האובייקטיביות, צווי ה-8 וכול השאר…

    01/12/2014 09:07

בוא נגיד שכל אחד יפעל בדרכו…אני חושב שיום יבוא ותבין על מה אני מדבר כמו שאני רוצה שתבין..מי יודע,אולי הטעות הבאה שלך אהמ אהמ קונדום..תגרום לך להבין

01/12/2014 09:15

    אני לא חושב שהבנה קשורה איכשהו לעניין. זה הכול רגש. אבל כמו שאמרת, נסכים שלא להסכים.

    01/12/2014 09:17

הו וואאאאאו חחח ואני חשבתי שאין לך זמן XD
בכל מקרה אני לא יכולה שלא להגיב כי זה מה שכתבת פשוט יפה והדיון הזה מעיר בי דחפים קדמונים ^%@להשתלט פה על כל השיחחההה@@&^&^
בכל אופן!
נקודה אחת ומטומטמת שלא ניתן להכחישה בכל זאת אומרת שלהאמין שאין שום דבר אחרי המוות זה כמו להאמין שיש. הרי, אנחנו לא באמת יודעים. למה להטריח את עצמינו עם מה שבברור אין לנו מושג לגביו?
הסיבה שלא שמים כובעים על הזין זה כי ילדים זה אושר ומימוש. כלומר אתה כאן כדי לספק אושר ומימוש לאנשים אחרים. זו מתנה שהם מביאים על עצמם. אתה יכול לנסות לקרוא להם אנוכיים אבל אם אף פעם לא תזכה לרגע בו תדע שאתה מת, מה כל כך עונש ונורא בזה? מה שיותר נורא זה לאבד מישהו כי אתה 'חווה' את עצם קיומו מת. אם אף פעם לא תזכה לרגע כזה אצלך, זה כמעט כאילו אף פעם לא תמות- לא בשבילך לפחות. רק אצל מי שמכיר אותך אתה מת אז העונש הוא להם באמת.
אני אישית חושבת שכל ההתעסקות שלך סביב זה זה כי אתה מפחד. זה בסדר, זה מצביע על זה שהמוח שלך אוהב להיות מודע לדברים. כלומר אתה די אינטלקטואל. אנשים אחרים לא מטרידים את עצמם ומספרים לעצמם סיפורים כדי להנעים את זמנם פה וקצת קשה שלא להרגיש נעלה מעליהם. אבל תחשוב על זה ככה שאתה בעצם הטיפש האמיתי. במקום לחיות את הזמן שלך פה אתה עסוק כל כך ומתעסק בדברים שאין לך שום מושג לדעת לגביהם. אם יש משמעות, אם אין משמעות, אם יש טעם או אין טעם. אפילו אם זה שווה את זה יהיה מטופש כבר עכשיו לקבוע. אז למה לא להניח לזה, כי אולי אתה לא יודע אם לחיים יש טעם אבל ל-להצטער על משהו שאתה עדיין לא יודע אם אתה צריך להצטער עליו- בהחלט אין!
אני מציאה לך ללכת למשהו שכתבתי בשם "אני מוחה", יש שם הצעה לא רגילה בנוגע ליחס הסודי של אנשים מול המוות בשם המודרני היום 'משאלת מוות' קטנה.
אה ולומר לי ש 'הכי הגיוני שאין בסוף' זו דעה. ודעות זה סבבה. זה כמו שאלוהים זה דעה. אבל שים לב איך חרידים לפעמים בוחרים להתנהג ותגיד לי אם אתה רוצה להיות כמוהם… זה בסדר להאמין אבל צריך לעשות הפרדה בין אמונה למציאות.

11/12/2014 00:18

    בסופו של יום כן יש משמעות לחיים שלך אגב. פשוט אולי אם כבר אתה מתכוון שלמוות אין.
    אגב אומרים שבעוד מלא זמן השמש תרצח את כולנו אבל לך תדע. אם לא אז זה כמו גרף שמתקדם מתקדם מתקדם וכל פעם כשאתה עושה משהו טוב אז מישהו אחר מעביר את הטוב הזה הלאה.
    אוקיי זו הייתה סתם הצעה אפשרית אבל הנקודה שלי היא שכל עוד אתה חי, אכפת לך מאוד אם רע לך או טוב לך. כשאתה מת, זה 'כביכול' לא משנה. אבל כשאתה חי זה כן. לכן כל עוד אתה חי צריכה להיות משמעות לחיים שלך. והמשמעות היא שאתה בחיים. ואתה זה הרי הכול.
    נכון, באותה מידה יכולנו לא להיוולד. ונולדנו. רנדומלי? אולי. אבל אין דרך לדעת אז לא נתעסק בסבתא עם הגלגלים שלנו. לכן אם אף פעם לא תזכה לדעת שאתה מת, אז הזמן שלך פה הוא סוג של נצח. כל שנייה יכולה להתחלק לאלפי תתי שניות קטנים עד אין סוף ממש (אה נראה לי הסבירו את זה אפילו באשמת הכוכבים- לא שאני מעריצה גדולה). כלומר לך יש סוג של נצח, ויש נצחים גדולים יותר מאחרים. אבל זה הנצח שאתה תחייה.
    נכון שחוסר הידיעה זה דבר שקשה אתו אז אתה כבר מעדיף להחליט שאין שום טעם. אבל זה לא הדבר הכי נכון לעשות כי באותה מידה אולי יש. אז פשוט תעשה מה שמשמעותי לך בחיים שזה הנצח הקטן שלך, תביא ילדים ומתנות לעולם. בדיוק כמו מה שההורים שלך עשו. ולשאר אל תדאג, אין לך סיבה לדאוג. אני מתחילה לחשוב שאם מישהו היה אומר מה אין או יש אחרי המוות היו לנו יותר סיבות לדאוג בגללן. בלי שכל בלי דאגות ומוות משאיר אותנו מחסרי ידע לגביו.

    11/12/2014 00:39

    קשה לי לסדר את תוכן התגובות שלך לרצף מאורגן של טיעונים שאני יכול להשיב להשיב עלים, ובפרט שעל רוב הטיעונים הנובעים מדברייך כבר השבתי לאנשים אחרים בדיונים שהתקיימו כאן. ועדיין, הטיעונים שלך, על אף שאינם מאורגנים או מנוסחים בצורה הכי מסודרת, הם מההגיוניים יותר ששמעתי בנושא ואני לא חולק עלייך לגמרי. בכול זאת, דעותינו שונות בכמה נקודות קריטיות. אם את רוצה הייתי מעדיף לדבר איתך על זה בפרטי, כי זה דיון ארוך ומורכב (הלוואי והיינו יכולים להיפגש פנים אל פנים, רק לצורך הדיון הזה), אם לא, אז לא. שיהיה. אני לא ממש חש צורך להסביר לך את דעתי, היות שגם דעתך שלך די מסתברת לי ואני לא מרגיש צורך לשנות אותה או להציג בפניך דיעה הגיונית יותר.

    11/12/2014 00:48

    אחרי שאמרת הלכתי להציץ בכל שאר התגובות והאמת לא שמתי לב למשהו שסותר את הרעיון שלי, אבל אולי פשוט לא שמתי לב.
    וכן אתה צודק, זה באמת לא היה דבר נוח להגיב עליו, לא בכתב לפחות. בושה למשתמשת רשמית באתר הזה.
    בכל אופן אני אשמח לקיים אתך דיון בנושא הזה בפרטי ואפילו פנים מול פנים. דיונים ארוכים ומורכבים מושכים אותי. מעניינות אותי ה'נקודות הקריטיות' שהזכרת קודם. אני חייבת להודות שצידדתי בצד שלך בכל התגובות שראיתי פה.

    11/12/2014 02:05

    לא אמרתי שיש בתגובות שלי משהו שיש בו לסתור את הרעיונות שלך, לא בהכרח, רק להציג את דעתי בעניינם.

    11/12/2014 11:07

    ממ צריך לעשות את זה מסודר יותר >< מחכה ליונה שלי

    11/12/2014 19:13

אוקי, זה של מונטי פייתון, אז אתה לא יכול להתווכח עם זה, מה גם שזה תומך בטענות שלי ושלך במידה שווה:
https://www.youtube.com/watch?v=WlBiLNN1NhQ

14/12/2014 21:39

    אני מאמין שנתת קישור למערכון הלא נכון. נראה לי שהתכוונת לזה:
    The Meaning of Life (4/11) Movie CLIP – Protestan…: http://youtu.be/PDBjsFAyiwA

    עכשיו די להסיח את דעתי מהדברים החשובים בהם אני עוסק!

    14/12/2014 21:43

איך אתה עושה תחרויות סיפורים?

23/12/2014 13:33

    אני לא עושה. זו תחרות שעורכי האתר מקיימים, אני רק השופט. אז את מעוניינת להיות חברה בוועדה?

    23/12/2014 13:37

מצד אחד זה נכון במובן מסוים, מצד שני יש בזה קטנוניות.
לפני שנולנו לא היינו קיימים, אחרי שנמות גם הקיום שלנו ייפסק, אפשר להגיד שהחיים הם הפוגה קצרה מחוסר קיום נצחי. באותה המידה אסיר יכול לשלול חופשות מהכלא, בטענה שבין כה וכה הוא יחזור לשם. בחוסר קיום אנחנו לא חווים רגשות ותחושות, לפחות כך אני מניחה, וחיים כן מעניקים לנו חוויות כאלה. לא יישאר כלום אחרי שנמות, זה נכון, אבל זה גם לא יטריד את מנוחתנו באותו חוסר הקיום, לכן, מה זה משנה.

16/01/2015 19:35

    העניין הוא שכשלא היינו קיימים, לא רצינו שום הפוגה מחוסר קיום. האנלוגיה שלך עם האסיר לא שלמה כי חופשות מהכלא זה דבר שאסיר בוחר בו מרצונו החופשי, אבל "הפוגה מחוסר קיום" היא לא דבר שרצינו בו או בחרנו אותו. זה נכפה עלינו כשנוצרנו וגם נכפה עלינו על ידי הטבע לרצות אותו ולאבד אותו על אף רצוננו.
    חופשות הן דבר שהאסיר יכול לבחור תוך הבנה שיאבד והערכה כלפי ההנאה שלו מהן והזיכרון שהן ישארו. אבל הקיום הוא דבר שנכפה עלי שלא מרצוני, אותי אני לא מסכים לאבד כי אני מאמין שלא יוותר לי שמץ של הנאה או זכרון ממנו ואין לי שום הערכה אליו (כמובן שבאופן לא הגיוני, אני עדיין רוצה אותו. רק כי זה הטבע שלי, שכאמור נכפה עלי).

    16/01/2015 20:56

וואו. אחד הדברים הפסיכים שיצא לי לקרוא.
אתה משתמש במילים יפות ומושגים גבוהים, אבל בסך הכל אתה מציג כאן את הגישה הנאצית. להוליד ילדים כדי לשמר את הגזע? להקריב אותם למען הכלל? במקרה שלך- על ידי הבאתם לחיים ולא הריגתם אבל העיקרון דומה. אחד בשביל כולם. איזה משפט אידיוטי.
זה לגמרי מעוות.
תסלח לי, אבל אני מאמינה מאוד באינדבידואליות ובבחירה של כל אחד.
אולי אתה היית מעדיף לא להיוולד, אבל למה לכפות את דעתך גם על אחרים?
אני שמחה בחיים שלי. האם הם משמעותיים? לא יודעת. לא איכפת לי. אני מרגישה, כן, מרגישה, טוב איתם. אני מרגישה טוב עם עצמי ואני מרגישה שיש לי משמעות ותכלית. אם לא לאחרים אז לעצמי.
אני משקיעה את רוב כוחי בלימוד פסנתר. כשאני ימות זה יעלם וכל הזמן הזה יהיה כאילו לא היה. אבל הרגעי אושר שהיה לי ושיש לי שווים כל שנייה מזה.
נכון שאין לנו את הבחירה האם להיוולד, אבל יש לנו את הבחירה האם להמשיך לחיות. אני חושבת שאם באמת היית מרגיש חסר תועלת היית מוצא דרך לא להרגיש יותר.

27/01/2015 03:03

    את יודעת מה אני שונא בתגובות של אנשים כמוך? את כול כך בטוחה בדעתך ואף מעזה לקרוא לסיפור שלי פסיכי ומעוות על סמך לא יותר מהאמונות הפרטיות שלך, אבל את טועה.
    את כול כך טועה, עד שנתנו לטעות שלך שם:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%95_%D7%90%D7%93_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%9D

    את משתמשת בטיעונים כול כך נפוצים וכול כך חרושים,עד שהמלומדים מלפני 60 שנה כבר נתנו להם שמות והגדירו אותם, ואת עושה את זה בלי לחשוב אפילו על כמה שהטיעונים שלך מטופשים. את חושבת שהדברים שאת אומרת הם כאלה שלא שמעתי?! את ועוד מיליוני אנשים כמוך חזרו פחות או יותר על אותם הטיעונים, והמלומדים ניתחו אותם, הגדירו מדוע הם שגויים ואף נתנו להם שמות כבר לפני שנים, אבל אנשים עדיין ממשיכים להשתמש בהם, תקועים באותה המחשבה התבניתית, כדי להצדיק את אמונותיהם ואת השקפת עולמם הנובעת מהרגש, מבלי להקדיש לכול העניין טיפת מחשבה הגיונית.

    הייתי עובר עכשיו על כול התגובה שלך ומפריך את טיעונייך בזה אחר זה, עד שהיית מצטערת על שקראת לסיפור שלי מעוות ומתחילה לחשוב קצת על העולם ולנתח אותו בצורה הגיונית, במקום לבוא אליו מנקודת מוצא של רגש ואמונה ולהניח שהיא מוצדקת וכול השאר מעוות, אבל אני לא אעשה את זה, כי נמאס לי להוכיח לאנשים כמוך להם הם טועים. תלמדי לבד! רוב הטעויות והכשלים הלוגיים בהם השתמשת, אפשר למצוא עליהם המון מידע. אני מציע לך לקחת רגע ולנתח בעצמך את הטיעונים שלך ולנסות לזהות את כול הכשלים בהם. משתעשי זאת, קראי קצת פילוסופיה וגבשי דיעה מבוססת על העולם. אחר כך נדבר.

    28/01/2015 06:22

    יכול להיות שהגזמתי עם ה'פסיכי' וה'מעוות', אבל אם יש דבר אחד שאני שונאת זה אנשים שחושבים שאם הם אינטלקטואלים וחכמים הם תמיד צודקים. יכול להיות שאני לא הגיונית ופילוסופית כמוך אבל זה לא נותן לך את הזכות לזלזל בי או בדעות שלי.
    אתה מנסה לכפות את דעתך על כולם בכך שאתה מציג אותם כטיפשים ואת עצמך כאחד שיודע הכל ובטוח בצדקתו.
    יכול להיות שכבר שמעת טיעונים כמו שלי. השאלה אם הקשבת להם.
    אתה לא חייב להסכים עם מה שאני אומרת אבל עם אתה רוצה שיכבדו את דעתך ויקשיבו לך, אני מציעה לך לנסות לעשות אותו הדבר.

    28/01/2015 11:36

    אני מצטער אם יצא שזלזלתי בדעתך. פשוט קצת התעצבנתי שקראת לסיפור שלי פסיכי ומעוות. וכן, הקשבתי לדיעה שלך ולדיעות הדומות בבסיסן עשרות פעמים ועוד לפני שהקשבתי להן, חשבתי עליהן בעצמי, כמו רוב האנשים, אבל אחרי שקראתי את דבריהם של גדולים וחכמים ממני וניתחתי את דעתי שלי בצורה ביקורתית, שללתי אותה מכול וכול.
    זו כמובן זכותך להאמין בדיעה שלך, זה דבר טבעי ואנושי לגמרי, אבל אני ממליץ לך ללמוד קצת פילוסופיה (רטוריקה, אונטולוגיה וכאלו) ולבחון את הדעות של עצמך בעין ביקרותית ועם ראש פתוח, ואני כמעט משוכנע שאם תעשי זאת תגיעי לתובנות חדשות ומעניינות על החיים. אך זו כמובן רק המלצה שלי ואת לא חייבת לעשות את זה. זו זכותך להחזיק בדיעותיך ואני תמיד אכבד אותך בתור בנאדם, גם אם את הדיעות שלך אני לא מקבל :)
    אני תמיד כאן כדי לדון בדיעות שלך ושלי על החיים (אלא אם הדיון הופך לחסר טעם כמו במקרים בהם כול אחד רק מתעקש על הדיעות שלו ולא מתקדמים עם זה לשום מקום או שהדיון לא ממש תרבותי ואז אני מעדיף שלא להמשיך את הדיון). לסיום, כמו שאמרתי, מצטער אם פגעתי בך (סורי סורי סורי סורי). מקווה שתסלחי לי.

    28/01/2015 11:55

    צריך קצת יותר מז כדי לפגוע בי;-)
    סליחה על התגובה שלי. לפעמים אני קצת חסרת טקט ואומרת מילים לא מתאימות.
    בכולאופן, אם לקרוא פילוסופיה ישכנע אתי שאתה צודק, אני אתרחק ממנה בכל מחיר.
    אני מעדיפה להמשיך לחיות בתמימות ונאיביות אם זה מה שיגרום לי היות שמחה.
    אבל תהנה עם ויכוחים פילוסופים עמוקים שכנראה אני לא אהיה חלק מהם:-)

    28/01/2015 12:53

    את צודקת במובן מסוים, כי בסופו של דבר את ניהנת בחיים ולמה שיעניין אותך החיפוש אחר האמת?! (שמן הסתם לא באמת קיימת בלאו הכי והיא רק המצאה אנושית). אבל מצד שני, אם תלמדי פילוסופיה, לא בהכרח תגיעי למסקנה שאני צודק, רק תלמדי צדק מהו, ותמיד תוכלי להישאר אופטימית. זה תלוי באישיות שלך ובמצב שאת נתונה בו.
    הרווח שלך מלימוד פילוסופיה (תחומים מסוימים של הפילוסופיה) הוא שאם תגיעי להבנה מבוססת של מושג הצדק, תוכלי לבסס את התנהגותך על הבנתך זו, (זה נקרא 'להתנהג בצורה מוסרית' וזה די כדאי, אני חושב.) במקום שתבססי את התנהגותך על אמונותיך, שאינן בהכרח נכונות או בעלות אחיזה במציאות (שלא תביני לא נכון – גם לי יש אמונות חסרות שחר, זה רק טבעי ואנושי שיהיו לי כאלה, וגם אני מוצא בהן נחמה, אך אני משתדל שלא להתנהג על פיהן במצבים בהם התנהגות זו תעמוד בסתירה לאתיקה או במצבים בהם התנהגות זו נראית לי מנוגדת להיגיון.)
    בכול מקרה, אני לא הולך לנסות לשכנע אותך, (אפילו שבמחשבה לאחור, נדמה לי שזה מה שעשיתי כרגע ואני מצטער על החפירה שבכך.) כבר הבהרת שאת לא ממש חפצה בדיון, אז שוב, סורי על החפירה.

    28/01/2015 19:00

שאלוהים יעזור לי.
כמה פסימיות.
אני באמת לא מבינה אותך, דניאל.
החיים זה הדבר הכי טוב שיש, יש בהם קסם. אהבה, חמלה, רגשות, חוכמה. איזה מין טיפשות זו לוותר על כל זה בגלל המוות?
לסוף נדאג בסוף! וכן, אני חושבת שמוות זה נוראי. אבל אני חושבת גם שהמוות שווה את החיים.
אם זאת דעתך, אז למה בעצם שהכל יתקיים, אם בסוף הוא יחדל מלהתקיים? עצם הקיום זאת מתנה! בחיים יש גם רע וגם טוב. למה שנוותר על הטוב בתקווה שלא יהיה רע? החיים הם מעגל ידידי. ואני מאמינה בחיים אחרי המוות, ובגלגול נשמות
אבל אין לי שום דרך להוכיח זאת
בינתיים יש לי את הכאן ועכשו.
החיים הם מתנה, והכל בא עם מחיר.

28/01/2015 17:00

    תראי, מושגים כמו 'טוב' או 'רע', קשה להגדיר אותם בצורה מדויקת. יותר קל לדבר על רצון. אני רוצה לחיות, אני רוצה ליהנות, ואני אפעל ועוד איך אפעל לצורך השגת רצונותיי (מתוך השתדלות שלא לפגוע באחר כמובן), כי זה הטבע האנושי ואני לא הולך להילחם בטבע שלי, כאשר אני יודע שהדבר רק יפגע בי. אך כשמדובר בהבאת ילדים, ילדי אינם רוצים דבר – הם אינם רוצים לחיות, הם אינם רוצים ליהנות – אין להם רצון כלל, וזה כי הם אינם קיימים, אז למה שאביא אותם לעולם?! בשביל שיחיו את החיים האלה, שהם לא רוצים, ובלאו הכי יאבדו – מתוך התקווה הקלושה והאמונה חסרת השחר שיהיה לזה משמעות?! או אולי רק כדי לתרום לפיצוץ האוכלוסין בעולם?!
    נכון, אני כבר כאן, ואני רוצה ליהנות, אז אני לא הולך לפגוע בעצמי בגלל שאני לא רואה משמעות לחיים, כי זה יהיה פשוט מיותר ומטופש, ולכן אני אמצה את החיים שלי עד תום. אבל הבאת ילדים לעולם, עד כמה שאני רוצה להביא לעולם ילדים, היא בגדר פגיעה באחר, כי (על אף שמן הסתם גם ייהנו), הם הרי יסבלו בסופו של דבר – לפחות במידה מסוימת – זו כמעט ודאות ואין טעם להכחיש את זה (ואת ההנאה שיקבלו הם הרי לא רצו מלכתחילה, אז היא לא מהווה צידוק לסבל שהם מועברים), ואני לא אוהב לגרום סבל או לפגוע באחרים למען המטרות שלי עצמי גרידא.
    ואגב, זה שמישהו מאמין שהילד שלו ייהנה בחיים או מאמין שלחיים של הילד כן יש משמעות, לא מקנה לו את הזכות לפגוע בילד. זו אינה הצדקה מוסרית לגרימת סבל ומוות לילד, ממש כשם שאין שום צידוק או תירוץ שיקנה לאדם את הזכות המוסרית לפגוע באדם אחר (הקיים כבר) – לא אם הוא מאמין שזה יעשה לאחר טוב ולא אם הוא מאמין שזה למען איזו מטרה נעלה וחסרת אחיזה במציאות (ראי: דאעש) ולא עבור שום סיבה או אמתלה בעולם – לא כי זו דרך הטבע, ולא כי ככה כולם עושים ולא כי כלום.
    משזה נאמר, ייתכן ויגיע מצב בו האנושות ככלל תהיה מוכרחה להירתם להבאת ילדים לעולם, כדי לא להתקרב לסף הכחדה, (לזה אגב התכוונתי ב"שימור הגזע" – לא רואה למה זה כול כך היטלראי… מה, בגלל המילה 'גזע'?!) או ייתכן ויהיה מצב בו תוכל האנושות לגרום לכך שנתיניה יהיו כולם נתונים במצב של אושר מרבי; למגר את הסבל והפחד מהמוות, ולהביא את החברה האנושית למצב של אוטופיה, ואז הבאת ילדים לעולם תהיה מוסרית כשלעצמה, אבל נכון לרגע שאני כותב את הדברים, אוכלוסיית העולם עומדת על 7,291,131,218* איש וגדלה ב- 6,201,204* פרטים מתחילת השנה, ואנחנו רק בינואר (זה קצב של 2.5 איש לשנייה בערך, אם אני לא טועה), כך שלא רק שאין באמת צורך להוסיף ולהביא ילדים רבים לעולם, אלא שהדבר אף מחמיר ומדרדר את המצב המעורר-דאגה בלאו-הכי בו החברה האנושית נתונה.
    אנו מצויים כרגע בתקופה של אי סדר איום והמצב שלנו רק הולך ומחריף בכול רגע. דברים כמו זיהום סביבתי, אבטלה, עוני, מחלות, מלחמות, סבל, מוות וכו'… וכו'… הם כולם תוצאות של קצב הילודה המטורף שלנו, (קחי למשל את ישראל וערכי מחקר קטן. תמצאי שאנו במקום ה-35 בערך בעולם בצפיפות אוכלוסין – רצועת עזה בסביבות המקום ה-5, מכאן תמשיכי בהסקת מסקנות לבד…) כול זה בגלל הרצון של אנשים להביא עוד ועוד ילדים לעולם, ובאופן כללי בגלל הרצון האנוכי שלהם לעשות רק מה שבא להם מבלי להתחשב בסביבה (והכי גרוע אם הם עושים את זה מתוך אמונה שהם צודקים מבלי להתחשב בנסיבות).
    לסיום רק אציין ואומר: הרי בסופו של דבר, אם נמשיך ככה, זה בלתי נמנע שהאוכלוסייה שלנו תמעט. או שנגיע לנקודת האל חזור ופיצוץ האוכלוסין חסר התקנה שנגרום יביא להשמדת חלק ניכר מהאוכלוסייה, תוך שהאנושות ברובה סובלת ממחלות, עוני ושאר אי נעימויות; או שרשויות השלטון ברחבי העולם יבינו לבסוף שיש להאט את קצב הילודה המטורף שלנו מחשש לפיצוץ אוכלוסין ויטילו עלינו גזירות והגבלות נוקשות (ראי: הגבלת ילודה בסין). אז למה לא – וזו רק הצעה – שבמקום להתנהג על פי הדחפים החייתיים הטבועים בנו וע"פ אמונותינו חסרות הביסוס, האומרות לנו שיש להביא ילדים לעולם כי זה מוסרי או כי החיים קדושים או כי פילים וורודים, ורק לגרום בכך לסבל מיותר, נתחשב בילדים שלנו ובאנושות בכלל ונתחיל להשתמש בכובעוני פלסטיק קטנים – המונעים את כול בעיות העולם.
    *כשמשקללים את כמות הלידות וכמות המיתות מתחילת השנה. מקור:
    http://www.worldometers.info/world-population/

    28/01/2015 19:31

חחחחחחחחח
קודם כל אני מאחל לך מוות מהיר.
לגבי הטענות שלך, מניתוח מהיר של הדברים או שאתה מוצא תכלית לחיים וחוזר בתשובה או שאתה מתאבד. לחיות עם דעות כאלו זה בלתי אפשרי.
אתה פשוט חי ומחכה למוות.

01/02/2015 10:51

    אני שואף למיטוב המצב בעולם, עבור כלל אזרחי האנושות. אני רוצה שיהיה לי טוב ולא רע, וגם שלא יהיה רע לאחרים.

    01/02/2015 13:02

    ולא חייבים לחזור בתשובה כדי להיות תכליתיים ומוסריים -_-

    01/02/2015 13:09
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך