ריקי בנדיקוט
חברה, (זה מיועד לחבורה) זה יגמר.
אתם כבר לא כאן.
אתם נעלמתם.
אני בטוחה, שמה שיקרה בסוף, הוא מה שקרה בסיפור.
לאט לאט, אתם תעלמו, מי שעוד נשאר כמובן, ואני אשאר האחרונה.
למה?
כי אני לעולם לא אנטוש את הקבוצה הזאת.
וכשתהיה חבורה חדשה?...
אז, כשהיא תתחיל להתפרק...
כנראה שאני אהיה אחת הראשונות לעזוב.

נכתב יחד עם שלי המוכשרת.

הנבואה הקודרת

ריקי בנדיקוט 09/01/2014 768 צפיות 3 תגובות
חברה, (זה מיועד לחבורה) זה יגמר.
אתם כבר לא כאן.
אתם נעלמתם.
אני בטוחה, שמה שיקרה בסוף, הוא מה שקרה בסיפור.
לאט לאט, אתם תעלמו, מי שעוד נשאר כמובן, ואני אשאר האחרונה.
למה?
כי אני לעולם לא אנטוש את הקבוצה הזאת.
וכשתהיה חבורה חדשה?...
אז, כשהיא תתחיל להתפרק...
כנראה שאני אהיה אחת הראשונות לעזוב.

נכתב יחד עם שלי המוכשרת.

שלושת הבנות הצטופפו סביב המדורה. הילדה הגדולה ביותר, והקטנה ביותר, נשאו עיניהן אל הילדה השלישית, בת השתיים עשרה.
"שקט כאן לאחרונה…" לחשה הילדה המבוגרת ביותר, "פעם היו כאן הרבה יותר ילדים, והיה הרבה יותר רועש."
"זה קורה… לצערי." מלמלה בעצב הילדה הקטנה, שיערה החום מכסה את פניה כאשר השפילה פניה לאדמה.
"כן…" מלמלה בקדרות הילדה בת השתיים עשרה, מארי, ואז זיק מוזר תקף את עיניה.
"אנחנו מתפרקים…" היא אמרה בקול צרוד, עיניה פעורות לרווחה. זוג הבנות האחרות הביטו בה בשקיקה.
"מתפזרים…" המשיכה לומר באותו טון צרוד.
"נפר.." גמגמה הילדה הבוגרת,"נפר.. נפרדים."
"זה לא נכון!" התפרצה הילדה הקטנה, דמעות בעיניה "לוסי אמרה שהיא תחזור! כולם יחזרו! אני בטוחה!"
הילדה הבוגרת הביטה במדורה בעצב, ואז חזרה מארי לדבר בקול הצרוד.
"עוד מעט תהיה כאן חורבה עתיקה." הילדה האמצעית רעדה כולה, "רק אחת תישאר."
"מארי…" לחשה הילדה הקטנה, והושיטה את ידה.
אך הילדה ששמה מארי, המשיכה בנבואתה הקודרת:"היא תלך לבדה, בין השיחות הישנות, הזיכרונות הנושנים…" הבנות הביטו בה בסקרנות, "כולם ינטשו אותה."
"ואז?" התפרצה הגדולה מביניהן.
"ואז?… ואז… היא תיצור קבוצה חדשה. מורכבת מאנשים חדשים."
"לא…" יבבה הקטנה.
"ואתן יודעות?" התעלמה מארי מהילדה הקטנה, "אני יודעת מי זו תהיה."
"לא!" צעקה הקטנה, כמעט ופורצת בבכי, עיניה החומות קיבלו גוון אדום. מארי בהתה במדורה, מבטה מעורפל. דמעות ניכרו גם בעיניה של הגדולה.
"איב…" לחשה הגדולה בקול חנוק מדמעות שמצטברות בגרונה,"זה יקרה. אי אפשר להכחיש זאת… אם מארי ניבאה, אז זה יקרה…" בקולה נשמע צער עמוק, והילדה ששמה התברר כ-איב, חבקה את רגליה לחזה שלה ומבטה הונח על האש המרצדת מול עיניה.
"אני רעבה." קולה של מארי חזר להיות רגיל. היא הביטה באחרות שרועדות סביבה בסקרנות. "מה קרה?"
"נבואה…" לחשה הגדולה בקול מפוחד.
"נבואה? את מתכוונת שעשיתי זאת שוב, לילה?"
"קדימה." פרסה מארי את כפות ידיה, "בואו נצא מהקדרות הזו. כן, אנחנו מתפרקים. כן, אנחנו הולכים כל אחד לדרכו. אבל אל תשכחו- יש את האחת. והאחת הזו? היא אני, למעשה. ברגע בו ניבאתי את נבואתי, הרחתי ניחוח קליל של עץ. זה היה הריח אותו הרחתי כאשר התקבלתי לחבורה. אני אנהיג את החבורה החדשה, כמו שאלי הדריכה אותה בשבילי."
"אני לעולם לא אעזוב." לחשה איב, דמעות התרגשות בעיניה.
זוג הבנות נשאו עיניהן לעבר המקום בו הייתה הילדה המבוגרת, לילה, כאשר הבינו-היא נעלמה.
"לילה? לילה!" צרחה מארי בייאוש. דמעות הופיעו בעיניה החומות.
"לא!" צרחה איב אל תוך הלילה. שתי הבנות פרצו בבכי, זועקות אל עזרה שלא תגיע.
החברים שהיו להן, כבר נעלמו, כמו לילה, והן לא יוכלו להשיב אותן…
החבורה הזו? באמת מתפרקת.
"מארי, זה לא יכול להסתיים ככה. זה לא יכול!" צווחה איב, ושמה לב שהאש מתחילה לדעוך.
"זה יסתיים. ואנחנו? ננהיג את החבורה החדשה. זה יקרה, ולמעשה, יקרה בקרוב. יותר ממה שאת חושבת."
האש המשיכה לדעוך, מעיפה גיצים לכל עבר. זוג הבנות הביטו באש, ואז הן ידעו-זה כבר נגמר.
"מא-" אמירתה של איב נקטעה, היא נעלמה מעל פני השטח, משאירה אחריה ורד אדום אחד, נבול.
מארי הביטה בוורד והרימה אותו בעדינות, אצבעותיה מכסות על קוצי הוורד האדום כדם אשר זרם על ידה מדקירות הפרח.
"זה נגמר." לחשה, והוורד התפורר בידיה, מתפרק כמו הקבוצה שלהם, שלעולם לא תשוב.


תגובות (3)

אני לא אעזוב. אין סיכוי, תסמכי עלי (למרות שאני לא עם החבורה בצ'אט)
וואו. סיפור… פשוט… וואו.

09/01/2014 12:42

נטע…
אני חושבת שאת שייכת לחבורה החדשה.

10/01/2014 03:06

מושלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללם!
נ.ב-גם סיון אומרת שזה מושלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללם

20/01/2014 03:28
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך