קטע קצר.. תהנו!

הנערה .

17/08/2015 1144 צפיות אין תגובות
קטע קצר.. תהנו!

הנערה שיושבת לה בבית ורואה סרטים ,במקום ללכת למועדון או אפילו סתם מפגש אצל מישהו בגיל שלה..לא חייה את החיים כמו שאר הנערים בגילה.
היא אוהבת להיות לבד, זה לא מפריע לה במיוחד כי חושבת שללכת למועדון זה סתם!
הרבה רעש ובלאגן ככה זה תמיד המחשבה שלה לגבי זה.. למרות שהיא בגיל המתאים.
אבל היא אוהבת ללכת על החול בים יחפה או אפילו סתם לעשות הליכה בוקר עם בגדי ספורט..היא לא אוהבת לשתות וגם לא לעשן.
אחרי מה שקרה לאבא שלה מאלכוהול או עישון היא הבטיחה לעצמה ולאימא שלה שהיא לא תעשה את זה.
אח שלה אהב אותה אבל הוא התמכר כמו אבא שלה ועכשיו אפילו ביום שישי, בארוחת שישי היא לא שותה אפילו טיפה!

כעבור כמה שנים..
הנערה עברה לגור בארץ אחרת.
רחוק מכל מה שקרה לאבא שלה ואח שלה!
מסתבר שהוא היה חולה סרטן לכן הוא שתה בגלל הדיכאון עמוק והוא..נפטר
באותו רגע חשבה על זה היא החלה לבכות על
מה שקרה. לפתע היא שמעה דלת נפתחת וראתה את השותפה לדירה עם חבר שלה..
השותפה שלה הייתה נחמדה ומקסימה!
היא שאלה ' מה קרה ' הנערה החלה לומר שמנסה לא לבכות ' נזכרתי במשהו..זה סתם! '. ענתה ' זה לא סתם, מה קרה ' שאלה בדאגה.. ' לפני כמה שנים אבא שלי נפטר.. ' והוסיפה 'מחלה סרטן ' והסתכלה רגע לשותפה בעיניים ולאחר מכן לריצפה.
השותפה אמרה לנערה שהיא ' מצטערת ' .
אך הנערה אמרה ' זה לא אשמתך'..
והוסיפה ' אני הולכת לים ' היא הלכה לחדרה והחליפה למכנס גינס ארוך וחולצה קצרה עם סווצר מעל ,סניקרס ישנות.. ועל ראשה כובע צמר בצבע חום. היא אמרה ' להתראות,אני יחזור עוד מעט ' היא לקחה מפתח ,ופלאפון שלא ידאגו לה..
היא יצאה מהבניין לכיוון החוף שקרוב.
היא הלכה למרות שהיה קר בחוץ, היא אהבה את הריח של הים במיוחד אהבה ללכת כשקר ונעים.. כשהגיעה היא חלצה את נעליה עם הגרביים והחזיקה ביד בזמן שהלכה בחוף יחפה.. מסביב לא היו כמעט אנשים רובם ישבו ודיברו אך היא הייתה יחידה שהייתה לבד אך היא לא שמה לב לנער מחבורה אחת שהסתכל עליה, לפתע היא רגישה מישהו נוגע לה בכתף וזה היה נער מהחבורה שהסתכל עליה ושאל ' למה את לבד' בקול צרוד ונעים..
ענתה הנערה ' סתם.. אני אוהבת ללכת לבד בחוף ' ..ענה ' אוקי, רוצה לבוא ,להיות עם החברים שלי? ' בתקווה שתגיד כן.
הנערה חשבה ביסוס, אני לא מכירה אותם וגם אותו . בטעות היא הגיבה בקול והנער שמע אותה. ואמר ' אל תדאגי לא נעשה כלום, אני ישמור עליך ' ענתה ' מצטערת, אני לא יכולה, אני אף פעם לא בטחתי באף אחד ' והוסיפה ' אני צריכה ללכת ' היא שיקרה בערך היא בוטחת רק בשותפה שלה שהייתה זרה לה קודם אבל גם עדיין לא בוטחת באף אחד לכן היא סירבה.. אמר ' לפחות אפשר את המספר שלך? ' ענתה ' טוב ' הם החליפו מספרים ואז היא הלכה לאחר שמה את הנעלים שלה..
וחזרה לתוך הביניין ששם היא גרה בערך שנתיים מאז שעזבה ..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך