השואה
"מאראל" הוא לחש "קומי". לא רציתי לקום. רציתי למות. רציתי למות מוות אכזרי כמו שהיא מתה. "תשאיר אותי פה," צרחתי.
"תשתקי" הוא לחש והרים אותי
"אתה לא יכול להגיד לי מה לעשות!!!" צרחתי "אני כבר בת שמונה עשרה"
"אנחנו בתחילת מלחמה. בבקשה קומי, הם יגיעו"
"לא אכפת לי!!!" שאגתי, אך כשראיתי אדם מבוגר עם מבט מאיים התיישרתי.
הוא שאג משהו בגרמנית ושומרים הקיפו אותי. "זה… זה היטלר" הוא לחש לי מהצד.
לא הבנתי מי זה היטלר, אך ידעתי שהוא מפחיד. "I…I am sorry" גמגמתי משהו באנגלית, לא בטוחה אם הבינו אותי. הבן אדם, שככל הנראה קראו לו היטלר, שאג משהו, הצביע עליי, והלך. שומר אחד ממי שהקיף אותי, הוציא אקדח וכיוון על ראשי. רגע לפני שהוא ירה לחשתי "אני מצטערת" והוא ירה. הזיכרון האחרון שלי הוא הצרחה האחרונה של אבי, המתחנן שיהרגו אותו במקומי. ואז עוד ירייה.
תגובות (1)
הערה כללית:
אני לא חושבת שהיטלר בא אישית לחסל יהודים. הוא פיקד על העניין – לא פעל בשטח.
עוד הערה כללית:
היטלר לא היה טורח לצאת אל מחוץ למדינתו על מנת להרוג יהודים, ובטוח גרמניה הוא לא בדיוק הסכים.
היה חסר לי משהו בקטע הזה. לא בדיוק הבנתי איפה האבא נכנס, באיזה מדינה הם, או מה בדיוק קרה. הרעיון והנושא יפה (אם כי די מקובל ושכיח) אבל הביצוע קצת מגומגם. אני סומכת עלייך שאם תעברי על זה שוב תוכלי לשפר את זה :)