השקט והרעש.

א.מ.ש 05/07/2014 655 צפיות 3 תגובות

מדי פעם ישנם רגעים בהם אני לא מבינה דבר. למה? למה? למה?
השאלות מתרוצצות בתוך ראשי. השקט לא מגיע, הרעש תפס את מקומו באכזריות. וזהו השלב בו אני תוהה; האם, בשלב זה, יעזוב הרעש? האם השקט אינו הוגלה הרחק ממחשבותיי, ואיני נידונה למחשבות תמידיות, מפוררות ומרסקות?
ואני, מסרבת להאמין שזה אינו כך. במקום מסוים בתוכי אני מאמינה שיגיע היום, בו השקט יחזור. בו ייעלם הרעש, בו אני לא אצטרך לדאוג לגבי כך יותר.
אך, תמיד במקום מסוים בתוכי הרעש יתרוצץ. לא ייתן לי מנוח. לא ייתן לי לעצור לרגע, להפסיק את זה. לא תהיה לי הפסקה מהעולם, מהאנשים, מהמחשבות. לא תהיה לי הפסקה מעצמי – דבר שאיני מבינה מדוע אני כה חושקת בו.


תגובות (3)

5!

05/07/2014 12:20

אהבתי את הסיפור הקצר, הוא מאוד יפה ואני מאוד נהנתי לקרוא אותו.
כתיבה יפה :)

06/07/2014 19:37

הכתיבה שלך מעולה, אמש.
אין לי מה להוסיף. העברת את הרגש כמו שצריך, כתיבה מעולה, משלב לשוני נחמד…
כמו שאומרים – קצר ולעניין.
יפה מאוד.

10/07/2014 19:16
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך