its just me
אז היי, זה הסיפור הראשון שלי באתר. האמת היא שהייתי פה לפני כמלא זמן, אך פרשתי. כמובן שאינכם זוכרים אותי, כי שיניתי שם והכל, אבל זה סיפור שכתבתי יחד עם חברתי יהלי שגם פרשה, והעלנו אותו ביחד לפני כשנתיים בערך, אך עכשיו אני מעלה אותו שוב כי הוא יצא מגניב ומסתורי כזה חוח. תהנו :)

זה נגמר.

its just me 10/12/2015 751 צפיות 6 תגובות
אז היי, זה הסיפור הראשון שלי באתר. האמת היא שהייתי פה לפני כמלא זמן, אך פרשתי. כמובן שאינכם זוכרים אותי, כי שיניתי שם והכל, אבל זה סיפור שכתבתי יחד עם חברתי יהלי שגם פרשה, והעלנו אותו ביחד לפני כשנתיים בערך, אך עכשיו אני מעלה אותו שוב כי הוא יצא מגניב ומסתורי כזה חוח. תהנו :)

חיפשתי במבטי את ג׳ון, מאחורי הוילונות הסגולים החלקים. הבטתי בההמון הרועש. כולם לבושים באדום ושחור, מוכנים לנאום הגדול.
לפתע יד נחה אל כתפי.
״את מוכנה?״ שאל הקול.
הסתובבתי לראות מי זה, ולהפתעתי ראיתי את ג׳ון.
״אז לא ברחת לי,״ אמרתי בהקלה.
הוא הביט בשעונו ולחש באוזני ״בהצלחה,״
״תודה.״ עניתי, אך הוא כבר נעלם. התיישבתי בכיסא הסמוך, מנסה לשנן את הטקסט.
״שלום לכולכם, תודה רבה שהגעתם, אני מעריכה את זה מאוד. אתם בטח מצפים לנאום קודר, אך זה לא יקרה, לפחות לא היום.
התכנסו כאן היום, כדי לדבר על המקרה שקרה היום. טרם קברו את הגופות שנפגעו, אבל כולכם יודעים מי אלה.״
חיפשתי במבטי את ג׳ון, וראיתי אותו מתקרב לדלת, לעבר היציאה.
מה הוא עושה? חשבתי לעצמי. מה שלא לא יהיה, אני צריכה להמשיך.
"אנדרו, ניקולס וברט כבר לא יהיו פה איתנו.
לא יתהלכו במסדרונות, לא ילמדו בכיתות.-״
נער גבוה שאינני מזהה מצביע.
״כן?״ אני נותנת לו את רשות הדיבור, מעבירה אליו את השרביט.
״איך הם מתו?״ הוא שואל.
״זה עדיין לא ידוע..״ אני מהססת, אבל בקהל זה כבר הוחלט.
׳רצח..׳ הם לוחשים. ׳ג׳ון הזה רצח אותם.׳
הדמעות מאיימות לפרוץ מעיני בלי סיבה.
״זה לא הוא!״ אני צווחת למיקרופון, מרגישה את האדמומיות עולה על פני.
הם ממשיכים ללחוש. ׳גון רוצח..׳
״די! תפסיקו!״ אני צורחת, והדמעות מציפות את פני, ממלאות את פי במי מלח מגעילים.
אני יורדת מהבמה, רוקעת ברגלי.
״ג׳ון לא עשה את זה!״ אני מסבירה לאוויר.
אני מתיישבת על הרצפה במסדרון, ובוכה ובוכה.
״מה זה היה? למה הגנת עליי ככה?״ שואל ג׳ון, שצץ פתאום מבין הצללים.
״כי..״ אני רועדת, ״כי אני אוהבת אותך.״
אני עולה, מצפה לנשיקה שלה חיכיתי כל כך הרבה זמן.. אך הוא מסיט את ראשו.
״אלי.״ הוא לוחש אליי. ״אני מצטער.״
הוא שולף מהכיס סכין ארוכה ומסובב אותה בידו.
״זה נגמר.״


תגובות (6)

הו, אני כבר רואה שאני אוהב את הסיפור הזה! ^-^ את ממש כשרונית! יש לך ניסוח נהדר! ותני לי לצטט אותך, אני מצפה להמשך בקרוב! ^^

10/12/2015 19:46

    תודה רבה:)
    והאמת היא שאין לו המך זה סיפור קצרצר אבל לא נורא ^^

    10/12/2015 19:47

מגניב ומסתורי. אבל נהדר. הסוף בנוי מושלם

10/12/2015 21:03

זה ממש יפה! אני לא רואה איך אפשר לעשות לזה המשך אם הוא רוצח אותה אבל אם יהיה המשך אני אשמח לקרוא

11/12/2015 15:47

    האמת היא שאין לזה המשך אבל יוהו

    11/12/2015 18:40
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך