NeverTell
היי. זה סיפור על נושא עצוב מאוד. הפרעות אכילה ויחס של בנות לגבי משקלן. הסיפור נכתב כדי לתאר את מחשבותיה של ילדה בת 16 שרוצה רק להיות רזה,זהו חלומה. כמו נערות רבות. זה כל כך עצוב שאנחנו חיים בעולם שבו נערות רבות מושפעות מהמשקל שלהן.. בואו נשנה את זה!

חייבת להספיק את החיים האלה

NeverTell 24/07/2015 2073 צפיות 15 תגובות
היי. זה סיפור על נושא עצוב מאוד. הפרעות אכילה ויחס של בנות לגבי משקלן. הסיפור נכתב כדי לתאר את מחשבותיה של ילדה בת 16 שרוצה רק להיות רזה,זהו חלומה. כמו נערות רבות. זה כל כך עצוב שאנחנו חיים בעולם שבו נערות רבות מושפעות מהמשקל שלהן.. בואו נשנה את זה!

אני יושבת…כפופה ומותשת… ליד מד המשקל המתועב…בעל המחוג האדום….והמספרים הבולטים…שלא יוצאים לי מהראש. 40…40…40…המספרים מהדהדים בראשי…מסרבים לצאת ממערבולת המחשבות המטורפת שלא מפסיקה לחנוק אותי…אני קמה…לוקחת את קופסת הכדורים הלבנים…והולכת לכיוון המטבח…כוס הזכוכית השקופה…רועדת לי ביד…והמים מתמלאים ומתמלאים בה…. אני פותחת את קופסת הכדורים…ומהססת…ראשי מסתחרר ממחשבות…לא מגיע לי לחיות פה…אסור לי להמשיך לחיות פה…עליי להפסיק את סרט האימה שלא נגמר לעולם שנקרא החיים שלי…אני בולעת שלושה כדורים…וממשיכה להטיח בעצמי את אמרות הכאב והצער האלו…חייבת להפסיק אותם….לא מגיע לי…..לא מגיע למפלצת שמנה כמוני…לא מגיע לה לחיות…היא צריכה למות…מבפנים,קול זועק לי…מנסה לגרום לי להפסיק… אני לא מקשיבה לו…אני חדורת מטרה…המפלצת הזאת צריכה למות…דמעות זולגות כמו טיפות מים…אשר נופלות הישר אל כוס הזכוכית… אני בולעת שני כדורים נוספים…ראשי ולבי במלחמה…. האם לסלוח לעצמי….אני לא סולחת…אני נאבקת… לא יכולה להמשיך לחיות…. בעולם של מגדירי יופי… כולם עומדים במבחן היופי… חוץ ממני…ששונה… אסור לאחת כמוני…. להמשיך לחיות בעולם כזה… 40…40…40… המספרים מהדהדים בראשי…לא מפסיקים להזכיר לי… שאין מקום לכאלה. זהו. החלטתי. אני לוקחת חופן כדורים לבנים ותמימים בכף ידי.
הכוס מלאה בחצייה האחד,ובחצייה השני טיפות נוצצות ומבריקות נוטפת מלמעלה למטה. הכוס בוכה,ממש כמוני. בצעד אמיץ ומהיר,אני זורקת את הכדורים לתוך פי ולוגמת מהמים. ראשי מסתחרר עוד ועוד. אני בקרוסלה שלא ניתן לעצור אותה. מימיני,הראש צועק להמשיך…חייבת להפסיק את החיים האלה… משמאלי,הלב צועק לעצור…חייבת להספיק את החיים האלה.
אני חוזרת ליד מד המשקל המתועב…אני מניחה את רגלי עליו…והמחוג זז ימינה…מוסיפה את רגלי השנייה…והמחוג קופץ….40…40…40…מספר שחור ובולט…40..40..40… מחוג אדום ושולט… אני הנאשמת…המד הוא השופט….הוא שיחליט מי חי….ומי מת.
ראשי שולט בי… אני נופלת לקרקע… מערבולת המחשבות החונקת….אני רואה… אני רואה… את האור בקצה המנהרה.


תגובות (15)

וואו, זה מדהים.
כישרון הכתיבה שלך עצום ואת לגמרי צודקת!

24/07/2015 16:04

יפהפה

27/07/2015 07:49

בתשעים ושבע אחוז מהמקרים צריך להיות נקודה אחת, או לא בכלל במקום השלוש נקודות.
המשמעות של שלוש נקודות היא שיש המשך לא ידוע למשפט. המשך שהקורא צריך לדמיין.
השימוש המוגזם שלך בנקודות גורם לחוסר זרימה בקריאה והורס את הקטע, שבפני עצמו כתוב טוב ומעניין.

28/07/2015 11:34

    מסכים עם all of me. עם השלוש נקודות האלו "רצחת" לעצמל את הקטע. וחבל כי רואים שיש לך פוטנציאל.

    28/07/2015 22:11

    מסכימה לגמרי, יש לך כישרון, והקטע באמת יפה, אבל השלוש נקודות הורסות. אם משתמשים בשלוש נקודות כל כך הרבה בסיפור, לא משנה איזה, זה פשוט הורס אותו.

    23/08/2015 00:09

בס"ד
וואו.. סיפור חזק מאד! הידיים רועדות לי.. הכתיבה מהפנטת ופוגעת בנפש כמו חץ. הנושא כואב מאד והתיאור חי וואותנטי. ממש צמרמורת. כל הכבוד! מגיע לך בחירת העורכים!
לילה טוב וחופש נעים וכיף:)

30/07/2015 03:51

וואו. מרגש, מצמרר ומדהים. זה כל מה שיש לי להגיד על הסיפור. ואני מסכימה איתך לגמרי!

10/08/2015 14:05

אומיגאדד שלמות♥♥וממש עצוב שזאת המציאות….

10/08/2015 18:52

זה מדהים!

15/08/2015 01:49

פשוט וואו

18/08/2015 12:32

מסר טוב להדהים שכדאי להעביר לאנשים, יופי פנימי שולט!!

23/08/2015 15:06

אני חייבת רק להגיד שהמספר 40 קצת מפריע לי, ביגלל שזה מאוד רזה ואני יודעת שמדובר באנורקסיה אבל תארי לעצמך איך מרגישה ילדה באותה סיטואציה בדיוק רק במשקל גבוה באמת? זאת רק דעתי כמובן אבל אני חושבת שרוב הבנות שנימצאות במצב של הפרעות אכילה הם ביכלל לא בתת משקל אלא במשקל תקין ואולי אפילו בעודף משקל ופשוט שהלחץ גדול כל כך והרצון לרדת עכשיו ומהר גורם להם להגיע לדרכים שגויות אז בעצם הסיפור שלך יותר מתחבר לי עם אותן בנות עם הפרעות אכילה מבפנים אבל לא מבחוץ.

25/08/2015 22:13

וואו, וואו, וואו
וכל מילה אחרת מיותרת.

10/09/2015 18:13

יצא לך מושלם.. מזכיר לי את עצמי]:♥

21/09/2015 22:59

מה סימני הפיסוק האחרים עשו לך שאת מחרימה אותם? שלוש נקודות שלוש נקודות שלוש נקודות.
גם לי היה קטע כזה פעם, אבל הצלחתי לקרוא מהקטע שלך שתי שורות והתייאשתי, בבקשה תעשי עם זה משהו!

13/11/2015 10:20
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך