חץ הצפון

השמיים היו זרועי כוכבים, ירח מחייך זרח במרכז וצמרות העצים הסתירו את שולי השמיים ויצרו מסגרת לחלק מסוים. לארה ודרו שכבו זה לצד זה על הדשא, בין העצים. הם היו רק בני שש, ילדים קטנים שהתחמקו מהבית באמצע הלילה רק כדי לצפות בכוכבים. ההורים לא גילו זאת, ואולי עדיף שגם לא יגלו. אבל לעומת המון צעירים לארה ודרו היו אמיצים, הם לא פחדו מהחושך והוקסמו מנצנוץ הכוכבים.
" מצאתי את חץ הצפון!" לארה הצביעה ראשונה לעבר השמיים.
" איפה?" מיהר דרו להגיב ולארה שמעה את הקנאה שבקולו, הרי כמעט תמיד הוא היה הראשון שמצא את הצפון.
" אתה רואה שם את שלושת הכוכבים שצמודים בשורה?" דרו הנהן ולארה הנמיכה מאט את אצבעה. "אז שם למטה הכוכב הכי מנצנץ זה כוכב הצפון ואם תחבר את כולם תקבל את חץ הצפון."
"את יודעת שידעתי את זה כבר?" דרו משך בכתפיו, "פשוט נתתי לך את הסיפוק שמצאת ראשונה."
"אויש, נו באמת. תודה פעם אחת שהצלחתי למצוא את חץ הצפון ראשונה, לא יזיק לך. מבטיחה." לארה נתנה חבטה קטנה לכתפו.
"אוו! זה כאב!" דרו זעק ושפשף את כתפו.
"בכיין."
"היי! אני לא בכיין. את-" החל דרו לומר.
"אני מה? אלימה? מעצבנת?" קטעה אותו לארה מיד. לא עלה בדעתה רעיון כלשהו שהוא יוכל להגיד נגדה.
"התכוונתי לומר שאת רגישה." דרו התיישב והביט באלכס, היא נותרה שכובה על הדשא הרך.
"אוקי, אז אני הרגישה פה."
"כן, את." ואז הוא התנפל עליה במטר דגדוגים, "את רגישה לדגדוגים".
גופה החל להתקפל ולהתגלגל, היא החלה לצחוק ולא הצליחה להפסיק. בכל רגע שהסיטה את ידיו של דרו ממקום הדגדוג, הוא חזר ודגדג במקום אחר. בבטן, בצוואר, בבית- השחי, מאחורי המרפק ובעורף- בכל מקום זה דגדג יותר מהמקום השני. היא לא הצליחה לשלוט על עצמה, היא הרגישה שהיא בקושי נושמת מרוב צחוק.
"אוקי, אוקי." היא התכווצה והסיטה את ידו של דרו מצווארה, הוא חזר לדגדג אותה בבטן. "די, די." היא ניסתה לקחת נשימה בין כל גלגול צחוק אבל לא ממש הצליחה, היא הייתה חסרת שליטה על גופה שלה.
"די, די!" דרו המשיך לדגדג וחיוך נמרח על פניו, "די דרו אני לא נושמת!" הוא הפתיע בדגדוג בעורף, "די, בבקשה!" קולה הפך מתחנן ודרו עצר. הוא נתן לה קצת זמן נשימה ולאחר ששמע שנשימתה נעשית שקטה יותר ורגועה הוא רכן לעברה ונישק אותה. בלחי כמובן. נשיקה קטנה ומהירה.
גם על מה שקרה אחרי היא לא הצליחה לשלוט וגם לא ממש להבין. היא חייכה, חיוך גדול ומאושר והיא לא ממש ידעה למה. זה פשוט קרה. היא הרגישה חמימות עולה במעלה לחייה וכיצד לחייה מאדימות. אז זה מה שקורה שמסמיקים, וסימנה לעצמה עוד וי ברשימת הדברים שלא ידעה מה קורה כשהם קורים. באותו רגע היא הבינה משהו, משהו שהתבהר לה רק עכשיו. היא אהבה אותו, היא אהבה את דרו כל הזמן. גם אם הוא לפעמים היה קנאי, מעצבן והכניס אותה לצרות. היא אהבה אותו, ואהבה להיות בחברתו. וזו הייתה הפעם הראשונה שהבינה מהי באמת אהבה.