חתול סגול

אני אוהבת לייחס לעצמי תואר של אמן. טוב, זה בערך גם מה שאני עושה- אומנות. או זה לפחות מה שאהבתי לחשוב לעצמי בשעה שצבעתי את פרוותו של ליאו בסגול. לא היה נראה כל כך נראה שאכפת לו עד שאימא התפרצה בצווחה איומה כשראתה אותו מה שגרם לו ישר לזנק למעלה באוויר אל עבר המדף של צנצנת העוגיות. רק תחשבו כמה גבוה היה צריך להיות המדף אם יש עליו עוגיות…
הוא פשוט כזה חמוד עם פרווה שכשהייתי קטנה צבעתי את כולה לסגול ועד היום זה לא יורד לו. בכלל בזמנו הרגשתי שהוא אוהב את הצבע הסגול על פרוותו כי ככה הוא מרגיש יותר חגיגי. זה היה ערב חג וחשבתי לי למה כולנו צריכים להתלבש חגיגי חוץ ממנו. דודה רחלי צווחה מפחד כשראתה אותו, חשבה שהבאנו לה חייזר.
"מי קבע בכלל איך חייזרים נראים?" ניסיתי להרגיע אותו שעה שכבר הסתובב מרות עצבים מאחורי הספות.

אני עצמי לא חושבת שאפשר לחיות בלי חוקים בעולם הזה. הרי אם לא נדע אם סוודר מחמם או מקרר, או מה אקמול עושה בשעה זוגית או אי זוגית, יהיה ממש קשה להתנהל. אבל אני כן חושבת שיש אנשים שזקוקים ליותר חוקים מאחרים, כי קשה להם. אז הם יושבים וממציאים כמה, בתוך ספר אני משערת.
מעניין אם אימא יודעת שהכול סתם הומצא על ידי איזה בן אדם, בטח מעט מופרע או משהו אם הוא המציא חוקים כל כך משונים. האם שהיא באמת מאמינה שלא יכול להיות עולם עם כללים שונים? עולם כזה בטח קיים אלפי שנים מתחת למים כמו אטלנטיס, ויום אחד נראה כולנו אנשים ששמים את המזלג דווקא בצד שמאל כי משעמם לו בימין.
לפעמים נדמה לי שאני אטלנטיס בעצמי או מזלג שמשעמם לו.

פעם אחת אימא נהייתה חמת מזג כששמעה שאכלתי גלידה בשעה שהיה חורפי. "זה בכלל לא מתקבל על הדעת.", הסבירה לי למרות שבכלל לא הבנתי מה זה אומר. הכיצד אדע מה כן מתקבל על הדעת ועל איזו דעת מדובר בכלל- הדעת שלי, שלה, או שיש בחור אחד בשם 'הדעת' שזו העבודה שלו ואנשים באים להתייעץ אתו בנוגע לדברים דומים אולי.
ניסיתי להסביר לה שהכי כיף כשהגלידה לא נוטפת עלייך אבל היא לא הקשיבה לי, אז ככה בזהירות חמקתי לי החוצה בלי שתשמע בכלל, בעודה אומרת דברים חסרי פשר בשבילי לחלל האוויר. הגשם בדיוק הלך והתחזק, אז שמתי את מגפי הגומי האדומות שלי בחן, הרמתי את העיתון מסף הדלת וכך רצתי צוחקת לי במחולות ודילוגים אל הגשם הזועף כשהעיתון המסכן מעליי. התלבטתי אם לקחת את ליאו אתי אבל הוא הביט בי לא מרוצה גם הוא מבעד לחלון המטבח היבש כמו, שוודאי אימא אם הייתה חתול סגול הייתה מביטה.
כשחזרתי הביתה והיא הסתובבה אליי, היה לה מבט שנחקק בזיכרוני.

אחר כך בסוף השבוע אנחנו רואים איזה סרט בשחור לבן על עבריין תנועה או משהו דומה ואימא תמיד מזדעזעת והולכת לישון הרבה לפני הסוף. אני רוצה ללחוש ולהרגיע אותה שזה בסדר, אני אף פעם לא אבצע שוד, אבל היא תמיד עולה הרבה לפני שאני מספיקה לומר משהו.
"אני לא פושעת", רציתי ללחוש לה.רק כי לפעמים יש לי הרגשה שהיא חושבת שאני כן.