יום מושלם!

יונתן התעורר כמו בכל בוקר, גילוח, שתיית קפה הבוקר על מנת להתעורר באמת. נפרד מבני משפחתו ונסע לעבודתו כמרצה במכללת ספיר שבנגב המערבי.
"הייתי רוצה לצאת מכאן, אבל לאן אוכל להגיע? לכל משרה נחשקת יש כמה קופצים, אין לי כל כך הרבה מה להציע ומה גם שאין לי קשרים במקומות הנכונים.
יונתן נכנס למשרדו והנה צלצול טלפון: "יונתן אדמון, יש לי הצעה בשבילך, בשנה הבאה תרצה באקדמיה ברומא, יונתן לא האמין למשמע אזניו, הנה מתגשמת שאיפתו.
הוא יוכיח את עצמו, משפחתו תיהנה ממה שיש לרומא להציע חוץ מהאפיפיור בוותיקן.
יונתן החל לתכנן מתי ואיך יעבור לאקדמיה ברומא. אולי יסע קודם לבד ויארגן את הסידורים למשפחה כולל בית ספר יהודי, אם אפשר, לילדים.
חשב והתייעץ עם חברים, הרגיש עצמו בשמיים, איזה קידום צפוי לו.
בערב ישב עם משפחתו במסעדה איטלקית וסיפר על בשורת הקידום הזו ובני המשפחה שמחו: "איזה יופי" גם פיצות, מזרקות, גלידה איטלקית, בתי אופנה ומה לא.
בהרגשת רוממות הרוח חזרו יונתו ומשפחתו לביתם. "הנה אנחנו כובשים את רומא" יפה ונחמד לכל הדעות.
פרק שני.
יונתן התכונן לנסיעה ולא בירר את כל הנתונים כמו תאריך, אולי חלילה זה לא יקרה? כבר היו דברים מעולם.
בעודו מתכונן לתת הרצאה, מצלצלת המזכירה .
"יונתן! צר לי להודיע לך נפלה טעות. הזוכה במשרד באקדמיה הוא יוחנן ארדון.
"הרגשתי", אמר יונתן, "שום דבר לא הולך לי בקלות בחיים, רציתי אמנם וכמעט קבלתי את המשרה".
"חבל אמנם, הילדים לא ינותקו מסביבתם המוכרת. יונתן היה די מצוברח כי היה חלום וראו איננו עוד.
יונתן לא שם לב, בעברו במסדרון החליק על קליפה ונפל. התיק שלו שהיה סגור ברישול, נפתח מעצמת הנפילה, הנייד וכרטיס האשראי שלו נעלמו.
בעודו נאנק מכאבים ומנסה לקום בכוחות עצמו, אנשים שעברו במסדרון עזרו לו לקום, יצרו קשר עם הבנק ועם חברת "גולן טלקום" כדי לטפל באבדן הכרטיס ומכשיר הטלפון.
יונתן עבר מספיק בשביל יום אחד. החלים והתאושש. חזר לעבודתו במכללה ואמר בלבו : "טוב צפור אחת ביד מכמה צפרים באויר"?