כמה טוב להיות חתוך.

כמה טוב להיות חתול, לשכב בשמש החמימה ולתת לפרווה הג'ינג'ית לספוג את חומה לתוכה, ולחום, מהפרווה, לצלול אל תוך עורך, לחמם כל תא, עד שהוא מגיע ללב עם כלכך עוצמה שאם היית בן אדם היית מחייך.
אבל לא, חייך טובים, אתה לא אדם, אתה לא שקוע במחשבות טיפשיות על חיי יום יום מייאשים, על מה תלבש (אתה די עירום חתול יקר), על לימודים משעממים, על עזרה לאנשים צבועים, על לחייך, חתולים לא מחייכים, אף אחד לא מצפה מהם לחייך, רק להנות מהשמש היפה, כמה טוב להיות חתול, כשהמחשבה היחיד שמתרוצצת בראשך זה כמה השמש יפה היום.
כמה טוב זה להיות חתול, ולתחוב את אפך בפחים למציאת אוכל, או להתכחך ברגלי נשים זקנות ומקומטות בתחינה לחתיכת נקניק פשוטה, לתת לעינך לזהור כאשר אתה מוצא חתיכת מזון ואוכל אותך לצד חברייך, שאתה לא ממש מכיר, והם לא מצפים ממך להיות נחמד אליהם, אתם פשוט אוכלים בעונג, יחדיו, כי מי שאוכל לבד מת לבד, גם חתולים, יכולים למות לבד, כמו גושי הפרווה המצחינים שמעוכים על הכביש, בלי אף אחד שינחם את גופתיהם המתרסקות עם כל מכונית חסרת נשמה שמרסקת עוד עצם שנשארה שלמה באורך פלא.
כמה טוב להיות חתוך, כשמרימים אותך מהספסל עליו נרדמת לאחרונה, מלטפים את פרוותך הג'ינג'ית ואוחזים אותך בזרועתם, אתה חושב לעצמך, באופטימיות חתולית, שסוף סוף מצאת בית, עם אנשים מלאי דאגות שיאהבו את חוסר הדאגות שלך, אבל לא, אם חתולים היו יכולים לבכות היית בוכה כשכורתים את אוזנייך באכזריות, כשמוציאים את עינייך מחוריהן ומשאירים אותן להיות תלויות מול חלון בו קרני שמש מעטות בוקעות, כשחותכים את גרונך בשביל רוח כלשהי, שבני אדם מלאי דאגות מאמינים בה, אבל למי אכפת, אתה רק חתול.
כמה כיף להיות חתוך.