לא חוגגים יום הולדת לאדם מת

23/02/2016 884 צפיות 10 תגובות

לא חוגגים יום הולדת לאדם מת, אמרה לי פעם אישה אחת בבית קברות, בעודה כורעת על ברכיה, בידה האחת מטלית ובשנייה פרחים. מתים לא ממשיכים לגדול, לא חוגגים להם פה. רק למעלה.
היא אמרה וקרצפה בקדחתנות, המלאכה נעשתה בדייקנות כמעט בלתי מובנת. היא קמה על רגליה וסבה על עקביה הנמוכים ונעלמה.

לא חוגגים יום הולדת לאדם מת, ואיך בכלל ידעה שחגגתי? שהיום יום ההולדת שלך יקירי? אולי זה היה משהו בעיניים שלי… אולי תנועה שעשיתי, או מילה שלחשתי יותר מדי חזק, מהכאב והתסכול שפערת בתוכי כשעזבת… בפעם השנייה. אני לא יודעת מה היה יותר נורא, לחשוב עליך בעודך בחיים אבל רחוק, עם סיכוי קטן שתשוב או לבכות על קברך כשאתה מת ורחוק עוד יותר, כשהסיכוי הקטן, התקווה, האור שבתוכי, דועכים.

מתים לא ממשיכים לגדול, לא חוגגים להם פה. רק למעלה. אולי זאת הייתה התנועה שהיא עשתה, כשהשמלה השחורה שלה התנופפה עם הרוח, כשהיא שפשפה את האבן הקרה בחוזקה, כאילו אין מתחתיה איש. כאילו מעולם לא הרגישה. אולי זה היה המבט הריק והאטום או הטון שצרב את עורי כשהזכירה לי שלא תשוב יותר לנצח, אולי אלו היו מעשיה שהאירו את עיני.

לא חוגגים לאדם מת, היא אמרה כל פעם שבאתי מאז. לא חוגגים לאדם מת, והחזה שלה עלה מעלה ומטה עם כל נשימה כבדה שלקחה, פניה נמלאו דמעות, עד שלא היה אפשר להבחין שאלו היו דמעות. רגליה וזרועותיה רעדו כשהיא אחזה בשורש כף ידי השמאלית. ואולי, אולי, היא אמרה. אולי זה לא בסדר.


תגובות (10)

וואו, יפה ומרגש

23/02/2016 17:45

רק טקסטים מעטים גורמים לי להמשיך לקרוא עד סוף הטקסט וממש לשאוב אותי לתוכו בהתעניינויות אמתית. כתיבה מעולה וטקסט מדהים. אכן מגיע לך דירוג של 5 לבבות;)

23/02/2016 22:45

תודה רבה לשתיכן… שמח שהצלחתי לרגש.

24/02/2016 00:21

שתיכם* מתנצל, מייק (:

24/02/2016 00:22

תודה רבה למגיבה ולמייק, אוף, אני לא מפסיק לעשות פדיחות חח…

24/02/2016 00:23

    אתה יכול להשתמש במילה "שתיכן". ברגע שאין רוב כי אני בן והיא בת אז אפשר לבחור אם להשתמש ב"שניכם" ו"שתיכן", לא בטוח אם זה עובד ככה בשפה שלנו כי אני לא מתמצא בלשון אבל ככה אני מאמין שזה צריך לעבוד. בכל מקרה, זה לא פדיחות:)

    24/02/2016 00:34

*לגדול
לדעתי רוב הטקסט לא היה מרגש או טוב במיוחד, קרוב לוודאי שבגלל החוסר בפירוט ותיאורים. זה לא ממש נתן לי להרגיש אמפתיה כלפי הדמויות…
אבל הסוף, המשפט האחרון, בהחלט היה שווה את הכל. משום מה הוא הרגיש לי מאד חזק ואפילו העביר לי בגב צמרמורת קלה.
בכל אופן, אחלה כתיבה. והכותרת בהחלט הייתה אחת הסיבות שנכנסתי לסיפור מלכתחילה. (השנייה הייתה הכינויי).

24/02/2016 02:12

    כן, טייפו שהתגנב לי לטקסט בלי כוונה…
    האמת שלא התכוונתי שתחושי אמפתיה כלפי הדמויות, כחלק מעבודה ספציפית שאני צריך לעשות אני משתדל להרחיק את קהל היעד שלי מהדמויות בכדי לתת להם דעה אובייקטיבית על מה שמתרחש מבחוץ, מסקרן אותי לראות את התגובות (בינתיים קיבלתי לא מעט סוגים של תגובות)
    לגבי הסוף: את מתכוונת לכל הפסקה או למילים שהאישה אומרת?
    תודה רבה לך על התגובה.

    25/02/2016 00:02

לא יודעת למה אהבתי את הקטע הזה בכלל. אין בו משהו שמחבר אותי אליו, אין שום דבר שמרגיש לי קרוב אליו. אני חושבת שאני פשוט עצובה על האנשים המתים שבסיפור ומשתתפת בצער הנשים ): ככה הוא נגע בי, בלי שום ידע מורחב מידי, בלי שטויות, וזו הגדולה ביותר של הסיפור .

24/02/2016 22:06

    שמח לשמוע את התגובה שלך, באמת שעזרת לי. תודה רבה!

    25/02/2016 00:03
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך